קללת פרח הזהב

מי שהביא לנו את גיבור ומחול הפגיונות מביא לנו הפעם סרט שהוא קונצרט חגיגי וצבעוני. מי שאהב את הסרטים הנ"ל אין ספק יהנה מהסרט. הדבר היחיד שהפריע לי בסרט הוא ההתחלה שקצת נמרחת.ולמרות שהעלילה של הסרט היא סוג של אופרת סבון שעוסקת בתככי המשפחה.אך זה הבסיס למה שקורה בסרט. כמובן התלבושות, התפאורה הצילום הכל מאוד יפה כיאה לסרטיו של יימו.

סרט חלש ביותר. באמת שאני מחובבות הזאנר, אבל על נטישה בוטה כל-כך של עלילה לטובת אפקטים וסיפור שהוא כל-כך נטול פואנטה גם האפקטים המרשימים ביותר לא יוכלו לפצות. לרגע היה נראה שהסרט עוד ימריא, ממש לפני שהעלילה נטשה כל קשר לקו סביר והפכה למופרכת לחלוטין. תחסכו לעצמכם את המצוקה הנפשית וחכו לסרט דומה עם איזושהי אמירה.

הפקה שהיא קונצרט קולנועי. בתנועה, הצבעים, התלבושות, תפאורת הארמון, תורת הלחימה ברמה של ריקוד ריקוד. הפקה כה מוקפדת ויקרה סביר להניח כי בחרה בכוונה תחילה בעלילה כה בנלית. לי, אשר כה אוהב שיח מערבי שנון ומתוחכם, נקודה זו פוגעת בהנאה. מפתיע גם כי משפחת המלוכה אינה עוסקת כלל בענייני הממלכה אלא רק בתככים משפחתיים. כמו שאמרה נעמי, בת הזוג הנהדרת והחכמה שלי, מבחינתם כל העולם מחוץ לארמון יכול להיכחד. הסרט מדגיש, כנראה, את המעבר המיידי וחסר הרגש של התרבות הסינית מן הנשגב, הלחימה, אל הבנלי, הניקיון. מן הבחינה הזו לא צריך להרחיק אל סין אלא לפגוש באשתי לשעבר. לכו ותיהנו.

ראיתי את הסרט בתאילנד, האמת שציפיתי למשהו יותר מלחמתי ומותח, אך במקום זה קיבלתי דרמה סוחטת דמעות, ההפקה מרהיבה, כל מה שנוגע לצורות ולצבעים הסיניים מדהים, לא בטוח שהישראלי הממוצע יהנה .