חגיגה של אהבה

סרט נחמד,בעיקרון מסופר על אנשים שפשוט מחפשים אהבה.

סרט עשוי היטב,,, רוצו לראות... מורגן פרימן נותן הצגה פשוט מושלמת.. אחד מסרטי הדרמה של השנה... קצר, קליל וקולע בול למטרה... השילוב של הדמויות מפיק מעין אחווה ורומנטיקה - שילוב מנצח. כן ירבו סרטים כאלה.

מי שמחפש סרט רומנטי קליל- יתאכזב. גם מי שמחפש דרמה טובה יתקל במשחק ממוצע וסרט עמוס קלישאות. ממליצה לחפש סרטים איכותיים יותר ויש. בהצלחה בחיפוש

הארי, פרופסור לפילוסופיה שמאשים את עצמו במותו של בנו מוצא תרפיה בעזרה לאחרים שזקוקים ליעוץ הכוונה ותמיכה. סרט מרגש ויפה, על אהבה ואובססיה לאהבה. זהו סרט רומנטי שמזילים בו דמעות.

בשורה התחתונה זהו סרט מהנה, למרות שאין בעלילתו תיחכום רב. העלילה מתחילה לאט וחלק מהדיאלוגים אינם משכנעים. בהמשך התמונה מתבהרת, הדיאלוגים משתפרים ונעשים אמינים. לאחר שהעלילה מתפתחת, הסרט הופך לסוחף, מרגש ומהנה.

סרט רגיש, יפה וחכם. הסרט מתחיל באיטיות, ולוקח זמן להכיר את הדמויות המשתתפות. בהמשך הוא ממריא לגבהים של רגישות, עם מידה הולמת של הומור, רצינות, ופריטה על מיתרי הלב. מומלץ בחום. חבל רק שהעותק שראינו (קולנוע פרק, רעננה) קוצץ בחוסר מקצועיות, דבר שפגם בהנאה.

ציפיתי להרבה אהבה והסרט החזיר הרבה אכזבה! מרוב קיטשיות גיחחתי רב הסרט.אין בו ולו קטע אחד מרגש באמת. כל השחקנים משחקים את תפקיד ברירת המחדל שלהם בקיצור סרט מיותר לחלוטין

מאוד ממליץ לראות.שחקנים מעולים אחד אחד :מורגן פרימן,אלכסה דבלוס,גין אלכנסדר ועוד עלילה קלילה המלווה בכמה משפטים הנוגעים במושג האהבה.

סרט נחמד שמספר על מערכות יחסים וכמובן על אהבה ראיתי את הסרט נהנתי אבל היה לי חסר משהו סרט קליל שחקנים טובים

אם אנסה לשים את העובדה שצפיתי בסרט בלי ציפיות מוקדמות כי ראיתי אותו ממש במקרה בסינמה סיטי כשחזרתי מהצפון, הרי שהופתעתי לטובה. שמו של הסרט מטעה והחשש לסרט קיטש ורדוד התבדה במהרה. הדמויות מציגות פספיפס אנושי מורכב ומרהיב של יחסים ואהבה, במשחק מדוייק מעורר הזדהות ואמפטיה. סרט שנותן למילים הגדולות ממילא: גורל, מזל ועיתוי, מימד נוסף. מורגן פרימן מנצח על העלילה "כצופה" במשחק מדוייק ונקי. הסרט מועבר דרך עדשה פילוסופית מיותרת לטעמי,אשר לא מצליחה לפגוע בהנאה. שווה לראות במיוחד ולא על הדרך.

אהבות מכל הסוגים יש בסרט הזה, עם כמה קטעים מרגשים. פרימן כמובן משחק את אלוהים בדמות פרופסור.בקיצור חגיגה מבולגנת של אהבות שלא הולכות לשום מקום. 6 בסולם מורפיאוס

חבל שהסרט הוא לא חגיגה. למעשה זוהי אופרת סבון רדודה למדי עם לא מעט מעמדים מביכים ולא אמינים שמפזרת קלישאות והגיגים רגשניים שנשמעים כמו שילוב לא מוצלח בין סרטי הולמרק והדי.וי.די. של הסוד. דמויות מופיעות ונעלמות בקצב לא מתקבל על הדעת והמיקוד של הסרט נע כל הזמן ביניהן ברשלנות די מקוממת. רוב מערכות היחסים בסרט נראות ונשמעות מאולצות , רק מורגן פרימן וגיין אלכסנדר מביאים איזה סוג של דיוק ואמת בסצינות שלהם אבל הן מעטות מדי. פרימן כרגיל מגלם את קול המוסר והמצפון. מעניין איך לא נמאס לו בייחוד אחרי שגילם את אלוהים כבר פעמיים.יש בסרט איזו מידה של נאיביות אינפנטילית שמקשה לקחת אותו ברצינות והסרט כאילו לא מאמין במסר שלו עצמו ומנסה בעת ובעונה אחת לחתור נגדו. סרט מאד לא מספק שאפשר בהחלט לוותר עליו.