יש לי חיבה לבמאי והתסריטאי הותיק רוברט בנטון, למרות שאי אפשר לכתוב שסרטיו כבמאי באמת הצליחו להשאיר חותם משמעותי. זה עדיין האיש שחתום על התסריט המעולה של "בוני וקלייד" ששינה את פני הקולנוע. הוא אחראי על התסריט ל"סופרמן" הראשון, ועל הבימוי והתסריט של מסחטת הדמעות, "קרמר נגד קרמר" שגם זיכה אותו באוסקר לסרט הטוב ביותר, הבמאי, התסריטאי ואת כוכביו דסטין הופמן ומריל סטריפ. הוא גם ביים וכתב את שניים מהסרטים היפים ביותר של פול ניומן לעת זקנה "Nobody's Fool" (1994) ו "Twilight" (1998).בנטון הקשיש אחראי גם לחרפה ששמה "הכתם האנושי" (2003), עם ניקול קידמן ואנטוני הופקינס, סרט מביך ומגוחך להחריד ואכן מאז הוא לא התעסק בבימוי ובעיקר כתב את התסריט לסרט הפשע בעל ההומור השחור, " "The Ice Harvestסרט חביב ובלתי מזיק משנת 2005. בגיל 75 הוא כנראה קיווה לחזור למרכז העניינים עם "חגיגה של אהבה". הסרט הזה יכול לעביר לכם את הזמן בנעימים אבל התחושה הכללית בו לפחות בשעה הראשונה היא שמדובר בפיילוט לדרמה טלוויזיונית בינונית של HBO ולא בסרט קולנוע. לקראת החלק השני של הסרט המצב משתפר אבל עדיין הסרט לא מצליח להתרומם מעל התחושה הכללית שהוא בעיקר מצליח לעורר - פיהוק ולא רגש.
פרסומת
"חגיגה של אהבה" מתרחש בעיירה כול אמריקאית משמימה למדי, וגיבוריה, איך לא, עסוקים בעיקר במערכות יחסים ואהבות משלל סוגים. מורגן פרימן הוא הצופה במתרחש ומעניק בקולו החם והתבונתי פרשנויות שונות ומשונות. גרג קיניר הוא בראדלי תומאס, מנהל בית הקפה שעסוק בעיקר בעצמו ולא שם לב שלנשים בחייו יש רומנים מהצד. ראדה מיצט'ל מתבזבזת בתפקיד סוכנת נדל"ן בוגדנית, סלמה בלייר גם היא בוגדת. יש עוד דמויות והתפתחויות אבל נראה שהסרט עצמו לא מתפתח לכול אורכו וכפי שהוא התחיל כך הוא נגמר - בלי לעורר שום עניין.נראה כי בנטון מאוד רצה להרשים את חובבי הקולנוע ואת הקהל הנאמן לו. בסרט יש דמויות של לסביות, זוג צעיר שבעבר היו נרקומנים והיום משלימים הכנסה בעזרת פורנו, והמון ערום פרונטאלי של נשים ואפילו ישבנים של שחקנים זכרים. אבל עם כול הטאבוים החברתיים והערום, הוא עדיין מצליח להרדים. כנראה שבנטון הוא בדיוק כמו הקהל שיפקוד את הסרט, בורגני וקשיש שמחפש ריגוש אבל לא נועז או מסעיר מדי, ולכן הסרט עצמו מיושן להחריד.
אולי הדמויות היחידות שבאמת מצליחות לעורר קצת עניין הם אוסקר וקלואי, הצמד הצעיר והמתוק, בגילומם של תומאס המינגוואי ואלכסה דאבאלוס. השניים מכניסים קצת אנרגיה צעירה ורעננה בסרט המנומנם הזה.חגיגה של אהבה" היה יכול להיות חגיגה אמיתית, יוצר ותיק ואמין, שחקני קולנוע נפלאים, שפע התרחשויות שבפוטנציאל היו יכולות להיות מסעירות ובלתי נשכחות אבל נראה שכול הגורמים ביחד לא הצליחו להעיר את בנטון מנמנומו והתוצאה היא סרט חביב, עייף במקצת שבעיקר יכול לעביר את הזמן בנעימים אם אין אופציה אחרת בבית הקולנוע הסמוך. לצערי יש אופציות הרבה יותר טובות כך ש"חגיגה של אהבה" יעלם במהירות מהמסכים ויגיע למקום שהוא צריך היה להיות משודר בו מלכתחילה - בטלוויזיה.
סרט עשוי היטב,,, רוצו לראות... מורגן פרימן נותן הצגה פשוט מושלמת.. אחד מסרטי הדרמה של השנה... קצר, קליל וקולע בול למטרה... השילוב של הדמויות מפיק מעין אחווה ורומנטיקה - שילוב מנצח. כן ירבו סרטים כאלה.
הארי, פרופסור לפילוסופיה שמאשים את עצמו במותו של בנו מוצא תרפיה בעזרה לאחרים שזקוקים ליעוץ הכוונה ותמיכה.
סרט מרגש ויפה, על אהבה ואובססיה לאהבה.
זהו סרט רומנטי שמזילים בו דמעות.
בשורה התחתונה זהו סרט מהנה, למרות שאין בעלילתו תיחכום רב. העלילה מתחילה לאט וחלק מהדיאלוגים אינם משכנעים. בהמשך התמונה מתבהרת, הדיאלוגים משתפרים ונעשים אמינים. לאחר שהעלילה מתפתחת, הסרט הופך לסוחף, מרגש ומהנה.
חגיגה של אהבה (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות