אני יודעת מי הרג אותי

לרגע אחד, בחצי הראשון של העשור הנוכחי התאהבתי בלינדזי לוהן. זה קרה לי אחרי שראיתי אותה ב"שישי הפוך" המשעשע וב"ילדות רעות" הנפלא (שניהם אגב בבימוי מרק ווטרס. לוהן עוד תהיה חייבת לו את הקריירה שלה יום אחד). בסרטים אלו היא התגלתה כשחקנית מוכשרת ובעלת תזמון קומי מעולה. כשהיא מצוידת בחיוך ג'ינג'י מקסים, המון חן ונוכחות כובשת היא הציעה משהו שונה ומרענן ממרבית הנערות ההוליוודיות נטולות האישיות והסתמנה כהבטחה הגדולה של דור השחקניות הצעיר של הוליווד. מאז עקבתי בשקיקה אחרי הקריירה שלה אך היא הצליחה לאכזב אותי בכל פעם מחדש. בשלוש השנים האחרונות לוהן הפכה בצדק לחביבת מדורי הרכילות בשל בעיות אכילה ושתייה והבילויים המופרזים שלה. הסרטים האחרונים בכיכובה היו פלופים מהדהדים: "אני והמזל שלי" (שבצדק לא הופץ בארץ), "החוק של ג'ורג'יה" ועכשיו היא מגיעה לשפל חדש עם הסרט הנוכחי. על סרטים כמו "אני יודעת מי הרג אותי" אומרים שצריך לראות בעיניים כדי להאמין עד כמה הוא גרוע. אז בואו אחסוך לכם את הטרחה. הסרט אכן איום ונורא. תחסכו לעצמכם את עוגמת הנפש ועוד כמה שקלים ותתרחקו ממנו. בארה"ב הסרט הזה התאדה מבתי הקולנוע במהירות אדירה והוא מסוג הסרטים שהיו צריכים לצאת ישירות ל-DVD (במחשבה שנייה עדיף היה לגנוז אותו – לוהן בטח היתה מוכנה לשלם הרבה כסף כדי שהסרט הזה לא יראה אור יום). נשגב מבינתי גם איך התעשייה ההוליוודית עובדת ומי מוכן לאשר הוצאת סכומים כ"כ גדולים של כסף על סרט שאפילו לא ראוי לתואר "טראש". אם יש ללוהן סיבה להיות אופטימית זה רק בגלל שנמוך יותר מהסרט הזה באמת קשה לרדת. (אם כי במקרה שלה הכל אפשרי)

סרט מזעזע לשם הזעזוע, חסר כל אמירה, צפוי, חיקוי זול ולא מוצלח של מלהולנד דרייב וסטיגמטה, (ולא חשבתי שיש משהו גרוע יותר מסטיגמטה), הצילו עצמכם!!!!!!!!!