עץ לימון

סרט חשוב, אם כי סטריאוטיפי מדי. המשל בו שר הבטחון מתגורר על קו הגבול פוגעת באמינות. מתוך הערכה לערן ריקליס אני מניח כי השחקנים הישראליים משחקים כה גרוע על פי הנחית הבמאי, כדי להוסיף על האופן הגרוטסקי בו אנו מוצגים. אל מול הכובש האטום מוצג הצד השני באופן משכנע ואמיתי, נטול רוע, מבוסס על משחק יוצא מן הכלל של כול דוברי הערבית בסרט. הסרט יגרום נזק תדמיתי לישראל. איני ימני בדעותי, נהפוך הוא. אני סבור כי יש מקום להציג גם את המצוקה בו נמצאת המדינה שלנו, את הרקע ממנו צומחות הנחיות גורפות של יישור שטח ועקירה. אולי באמת כדאי לתת לנשים לנהל את המגעים בין שני העמים. מן המנהיגים של שני הצדדים, לבושי החליפות הכאילו-אירופאיות, נוטפי הגבריות וחלקלקי הדיבור לא ניוושע.

סיפור ידוע וכואב, הדעות שונות, פרצופים שונים ובתווך פרדס לימונים שהולך להעקר.יום אחד אולי נשתה ביחד לימונדה.משחק מצוין של היאם עבאס. מעניין כמה זריזי קיבל בפסכימוטרי. 8 בסולם מורפיאוס

עץ הלימון נתן ריחו גם ביצירה המיוחדת הזו - סרט מרתק, עטוף במתח ובציפייה לאנושיות מן העומדים מול שני צידי המתרס. האדמה המקודשת לכל צד גובה את מחיר החיים, הכבוד האנושי, שמחת החיים ותחושת השייכות למקום.את כל אלה ואת שאר התובנות והרגשות שהפקתי מהסרט עושים שחקנים גדולים ובראשם היאם עבאס, שהנוכחות ההבעתית שלה לא מאפשרת להתיק את העיניים מן המסך. מבטיה הנוקבים והשקט המאופק שלה מעידים על סערה פנימית הן כאישה הרוצה להיאהב והן כאדם שחייב לשמור על כבודו העצמי ועל אדמת אבותיו הפוריה.הלימונדה המתוקה והטעימה שהיא מגישה לכל באי ביתה, מצדיקה את הרעיון, שמחמיצות הלימון אפשר ליהנות אם רק ממתיקים באיזושהיא דרך- חבל ששני העמים עדיין לא מצאו את הממתיק הנכון. לי "עץ הלימון " הוסיף המון !