על אלוהים ואנשים

אמנון תן ביקורת עניינית!הדעות הפוליטיות שלך לא מעניינות!!

אז נכון שהמסר חשוב, הצילומים משרים אווירה, אך מה לגבי העלילה? המלך עירום חברים. הסרט הזה פשוט נמתח ונמתח ומאלץ אותך (הצופה) לגייס תעצומות נפש בכדיי שלא לקום מן הכסא ולצאת מן האולם (אודה כי חלפה במוחנו המחשבה). נספר כי 6-8 איש לא הצליחו להחזיק מעמד ויצאו בכל זאת... מכירים את זה שמרוב עצים לא רואים את היער? זה בדיוק המצב בסרט הזה. אווירה, שירה דתית, נופים, יחסים, אבל אין שום סיפור. לפעמים, כשמנסים להתחכם יתר על המידה, מפספסים את כל העניין. חיסכו זמן וכסף, אל תלכו.

על אלוהים ואנשים. סרט טוב, מאד מאד מאד איטי. מרשימה ביותר היא שירת הדברים, המוסיקה אשר מתאים לה התואר שמימית והצילומים דרכם מעביר הסרט את המסר. משחק מצוין. העלילה ברורה מראש לצופה, בבחינת הכתובת רשומה על הקיר. טכניקת האקדח המופיע במערכה הראשונה. הרלוונטיות של הסרט אלינו היא ההופכת אותו לחשוב. אין מקום לתקווה בכיבוש, קולוניאליזם. פעילות נאיבית, של נזירים או שלום עכשיו, מצטלמת מצוין אך אין בה די. בסרט, אפילו נציגי הממשל הכבוש מתעבים את הכובש. מציאות זו מנוצלת באופן ציני על ידי הגרועים מכול, אלה אשר בחסות הדתיות הקיצונית זורעים טירור והרס. אסתכן ואומר כי הסרט אמנם עוסק רק בנצרות ואיסלם אך קיצונים יהודיים אינם שונים מכול רוצחים אחרים. האזכור בסרט כי הממשל לא יסכים לשחרור בני ערובה, מעבירה צמרמורת בכול צופה אשר נשאר ער בסופו של סרט קשה ואיטי זה. מעורר מחשבה.