לאור היום

הסרט מרתק לכל אורכו למרות השפה. די קשה להזדהות עם הגיבור המופנם ועם מעשיו. בהתחשב בכך שהוא מבוסס על סיפור אמיתי יהיה מעניין לבדוק מה מתוך הסרט אכן קרה במציאות..

חיכיתי לסרט הזה חודשיים. היו לי ציפיות גבוהות. גבוהות מדי, אבל אני לא יכולה להגיד שהסרט לא טוב. ההתחלה אמנם מאגדת כמה סצינות של הליכה, ריצה, נהיגה ועוד מעשי יום-יום, אבל השגרה של גיבורנו כוללת גם כמה מעשי שוד פראיים למדי. חששתי שהסרט ייפול למלכודת של "גיבור-בחורה-בעיה", והוא אכן נפל למלכודת הזו בצורה שלא ממש מתרכזת בקשר עם הבחורה או בעבר, אלא פשוט בהווה. לעומת זאת, הסרט החל לצבור תאוצה לקראת האמצע, שם הגיעו המרדפים, ההפתעות הספורות שצצו משום מקום ובלעדיהן הסרט לא היה מה שהוא, וגם הצד שגורם לצופה להרהר - מה אני מרגיש כלפי הגיבור? אני הרגשתי כעס וחוסר הבנה, אבל גם חיבה ורחמים. ובעיקר עצב. עצב על אצן כל-כך מוכשר שלא יכול היה להיפרד ממסכת השודד. סצינת הסיום יפהפייה. השחקן הראשי נראה נהדר על מסך קולנוע. בעצם על כל מסך. למרות שהסרט לא "מדהים" ו"מרתק" הוא מומלץ ומשאיר את רשמיו על הצופה.