סנט-עומר

איטי וארוך, מרבי הסרט מתקיים בית המשפט וגם זה מתיש. לא כל אחד יתחבר לסרט הזה.

שוב עולה הנושא הכאוב שאם הורגת את ילדה,מצב קיצון שנוגד את הטבע.קורה כאשר האם חולה במצב נפשי מעורער.בסרט היא מועמדת למשפט שם מקשיבים בסבלנות לכל התיאורים,המחשבות,הפחדים,התירוצים שלה כאישה ממוצא אפריקאי.מאוד ממוקד ומעניין.

סיפור אוניברסלי כואב המתרחש רובו ככולו בין כתלי בית המשפט.מעניין,אך איטי מאוד ומצריך סבלנות ואורך רוח.כמובן גם לעקוב אחר השפה הצרפתית.אין מתח מיותר ואין הפתעות.כמובן שמזכיר את מדיאה שרצחה את ילדיה.סרט נוסף דומה הוא 12 המושבעים האמריקני. שגם מתרחש בחדר בבית משפט,אך מעניין יותר.הסרט הנוכחי אינו מתאים לכולם ועובדה שביום שלישי לגמלאים בשעה 7 היינו עשרה אנשים.עצוב

סרט גרוע. לא ממש עלילה, ולא ממש סרט. אישה אפריקאית שמטביעה את התינוקת שלה, בת שנה ושלושה חודשים. אין כאן שום תעלומה או עומק, היא כנראה לא שפויה או שסבלה מדכאון לאחר לידה. סרט שרגע השיא שלו זו הטענה ש"הילדה שמתה תמיד תהיה עם אמא שלה, כי חלק מתאי העובר חדרו לגוף של האם" ואז הקהל בבית המשפט בוכה. כזה קשקוש מפואר מזמן לא ראיתי. לא להאמין שהדבר הזה זכה להערכה בפסטיבלים. אולי בגלל רגשות האשם התמידיים של אירופאים לבנים מול אישה שחורה מאפריקה. תעשו לעצמכם טובה גדולה ואל תלכו.

סרט צרפתי מושך, מרתק, מעניין ומסקרן. מעורר מחשבה ויצירות מופת. שחקנים מעולים ומבוסס על סיפור עמיתי. לא לפספס. גם היה כתוביות באנגלית שזה עוד יותר טוב.