פנים אל מול פנים

מילים בלי סוף.. הרגשתי כמו בקבוצת תמיכה שלא מסתיימת. מעיק.

כגודל הציפיות גודל האכזבות. קראתי ביקורות מהללות על הסרט בכל מקום אפשרי. וזה אכן סרט טוב, אבל לדעתי השבחים היו מופרזים. החלקים הטובים: זה סרט שיש בו תקווה. סרט שמכוון אותנו להאמין באפשרות לריפוי. הוא השאיר אותי עם הרבה חומר למחשבה. כמו סשן טיפולי טוב. החלקים הרעים: לרגעים תמונת המציאות שהוצגה בסרט הייתה טובה מדי. לא אמינה מספיק. בעיקר בסוף. בנוסף, חלק מהדמויות היו שטוחות מדי וחסרות עומק. גם הליהוק לא היה מספיק יצירתי בעיניי. כל דמות נכנסה לשבלונה שלה וכמעט אף אחת מהן לא חרגה ממנה יותר מדי. כדאי גם להציב אזהרת טריגר לצופים וצופות שעברו פגיעה מינית. הסרט לא כולל סצנות אלימות אלא רק דיבור על אלימות ופגיעה, אבל הצפייה עלולה לטלטל ולהציף. לסיכום - סרט טוב אך לא מושלם. מומלץ בעיקר כדי לקבל חומר למחשבה

סרט שונה, מעניין, מרגש ומאוד דרמטי אם המון חומר למחשבה. אין פה עלילה כפי שאנו מכרכים. הסרט מטפל בפוטנציאל של המפגש בין אנשים ,שהיו קורבנות של פשעים, בעיקר תקיפות, שוד ועוד מקרים. המפגשים אם הפושעים והקורבנות הוא השיא של הסרט והוא מרגש והוא האנטיתיזה של הניכור שמאפיין את האקט של התקיפה. בסוף אנחנו מבינים שכל המשתתפים במפגשים עומדים להתחיל חיים חדשים וטובים. ממליצה בחום לצפות בסרט.