באקרומס

הסרט הוא בעצם סוג של וידאו ארט באורך 100 דקות. אין עלילה. משעמם. לא הייתי משייך את זה לז'אנר האימה.

סרט מאוד מיוחד. לא ציפיתי ליהנות ממנו כל כך. הסרט מבוסס על קליפים שקיימים באינטרנט כבר הרבה שנים. סרט אימה חכם עם משחק טוב שמשלב אלמנטים בדיוניים ועשוי ממש טוב במיוחד בשביל במאי שמביים בפעם הראשונה. הדבר היחיד שחסר זה שהיה צריך עוד קצת לחקור את התופעה הזו ולתת לצופה עוד פרטים כי בנו פה עולם מיוחד אבל הרגיש שזה נגמר מהר מידי. אולי אם יעשו סרט המשך.

דברים טובים בסרט: הרגעים שמנסים להיות מפחידים מצליחים להפחיד, להלחיץ ואיפלו כמה מהם אפילו מטרידים במיוחד. גם הדרך שבה צילמו את הסרט והמוזיקה המושלמת עוזרים לכל סצנה להרגיש כיאלו אתה בתוך הסרט. דברים שהם ככה: השחקנים היו "בסדר", פשוט מה שנתנו להם גם ככה לא היה טוב... הדיאלוג פשוט לא מרגיש כמו משהו שבן אדם אמיתי יגיד. דברים לא טובים: הסיפור, במיוחד החלק השני של הסרט. הסרט התחיל עם רעיון מגניב שגורם לצופים לרצות לדעת את כל התשובות על מה קורה במקום המסתורי הזה אבל מתי שאמור להגיע הסצנה הזאת של "אהה, אז זה מה שקרה כל הזמן הזה" הסרט פשוט נגמר... בקיצור: הסרט התחיל טוב, הפך להיות אפילו יותר טוב האמצע ואז הפך מהר מאוד בסוף להיות במילה הכי פשוטה: גרוע...

מבוך החדרים מיצה את עצמו במחצית הסרט וגם אולם מלא בילדים בגיל חטיבת ביניים לא תרם לצפייה.

הסרט דורש ריכוז, הבנה מעמיקה והקשבה מלאה. סצנות שונות ומפותלות, הכוללות אי-הבנה, חוסר ודאות ומה לא בעצם? גוררות אותנו לחשוב, מה הם החיים, מה אנחנו רוצים מעצמנו ועוד שלל שאלות שונות ומשונות הסרט משובח, עלילתי ומעניין בצורה בלתי יתוארת. כזה שמשאיר אותך עם מחשבה נוספת גם שעות לאחר הצפייה בו בבית הקולנוע.