הילד עם האופניים

סרט איכותי, ריאליסטי, וסוציאליסטי שזכה בפסטיבל קאן. כל הסרט מצולם במקום אחד בעיירה בבלגיה בגובה העיניים. אין צילומים מגובה הכול בגובה העיניים. כמעט ואין קלוזאפ בסרט. הצלם לא מנתק את הדמות מסביבתו ותמיד יש רקע מסביב הדמות. העלילה מתרכזת סביב הילד סיריל שנשלח למוסד-פנימיה של ילדים ומנסה להשיג את אביו טלפונית בעקבות אופניו שנעלמו, אך ללא הצלחה. לעזרתו בדמות האימא הטובה נחלצת סמנטה הספרית שמאמצת אותו לחיקה ודואגת לו. בעזרת סמנטה סיריל מצליח להגיע לאביו שעקר מדירתו ועובד כטבח במסעדת פועלים. האב לא מתלהב מנוכחות בנו בחייו אף "מוותר" עליו ומבקש מבניו להתרחק ממנו. סיריל מתחבר עם דילר (סוחר סמים) ומסתבך וסמנטה נחלצת לעזרתו ומשלמת עבורו את "דמי הכופר" כדי לשחררו ממאסרו. סמנטה אוהבת את הילד ומוותרת על חייה הרומנטיים ונכונה אך ורק לשמש לו כאם. כל הסרט מצולם באותו מקום, עיירה תעשייתית בבלגיה והצילומים אפילו חוזרים על עצמם... אותו רחוב, אותו צמחיה ואותו נוף. האופניים בסרט הזה הם כביכול "הקשר" בין האב לבן (האב מכר את אופני בנו כי נזקק לכסף) והופכים "לכאילו" המרכז של הסרט אבל זה לא המרכז. אין בסרט הזה דמעות למרות שהעלילה כדי נוגעת. בקלות הסרט הזה יכול לגרום לקהל צופיו להזיל מספר דמעות אך בצורה שהוא נבנה הדמעות לא נזלו. הסרט מסתיים אך נשאלות שאלות: האם סיריל ישכיל להתמודד עם כל מכשולי החיים? האם אביו יקבל אותו אי פעם חזרה וסיריל יצליח להתגבר על דמות האב? ובתקווה שסמנטה הספרית שמשמשת לו כאומנה צליחה לשכנע אותו שבכל זאת יש בעולם אנשים טובים. סרט מעולה. אני מאוד אהבתי וכל הכבוד לאחים דארדן. מגיע להם את פרס קאן.

אנושי. מעניין. הצצה לעולם של ילד לא רצוי. הילד גונב את ההצגה...

עוד סרט בטרנד המעצבן של "חברויות קסומות ובלתי אפשריות". להקיא מהקיטש המבחיל! הילד עם הספרית - מה היא מחפשת אצלו? פדופילית!! שמצטרפים אל הנכה עם העוזר הפרימיטיבי שלו - היפה והחיה במהדורה דבילית! ז'ראר דפרדייה כחצי אנאלפבית עם הזקנה הספרותית בסרט ששכחתי את שמו - בסרט תעמולה לקריאת ספרות. די עם הזבל תתחילו לתסרט מצבים שיכולים לקרות הגיונית. רק לילדים מותר לידד צב עם חיפושית, תרנגול עם גמל. get real!!!

לא יודע אבל נראה לי שאראה היום

סרט רגיש ואנושי שלא גולש לקיטש. משחק מפעים של הילד.

סרט חביב, סיפור שמתחיל יחסית "קל" ונוטה להיהפך לכבד. דמות האישה מפגינה שפע רצון טוב. היא מקרינה חמלה ואופטימיות נאיבית, אשר חסרות מאד בעולם האמיתי. שני התפקידים הראשיים משוחקים היטב ובאופן משכנע, וכך גם הצילום. אהבתי את הסרט ולא יצאתי ממנו עם מועקה.

מעניין. מעורר מחשבה. שווה!

רגיש אך לא דביק. משחק לא רגיל-מעולה!