בערה

בנוי לתלפיות ומצולם נפלא.קשה לעשות סרט כזה ארוך ששומר על עניין לכל אורכו.ג''ונגסו הוא בחור צעיר, מופנם ושקט.הוא גדל ללא אימו שעזבה אותו בהיותו ילד ואילו אביו הוא מסתבך סדרתי עם החוק. יום אחד, הוא פוגש במקרה את היימי שלמדה איתו בבית הספר.בחורה נון קונפורמיסטית ובניגוד לג''ונגסו גם מוחצנת. היא נוסעת לאפריקה ומבקשת מג''ונגסו שילון בביתה בזמן היעדרותה ושישמור על החתול שלה.כשהיימי חוזרת, מתלווה אליה גבר בשם בן.כעת הם חבורה של שלישייה.מעבר לעובדה שבן הוא איש אמיד,ג''ונגסו לא יודע עליו יותר מידי וקצת מקנא בו,כי הוא מושך את תשומת ליבה של היימי, בה ג''ונגסו מאוהב.לאחר שבן מספר לו שהוא נוהג לשרוף חממות מידי פעם, ג''ונגסו נתקף באובססיה כדי לאמת את נכונות הסיפור.כאשר היימי נעלמת, ג''ונגסו חושד שלבן יש לזה קשר ומתחיל לעקוב אחריו. סימני השאלה נותרים גם בסוף. המוטיב של השריפה חוזר על עצמו במהלך הסרט.לטעמי,הכוונה היא לכך שהאש יכולה לשמש כאמצעי לנקמה ,או סתם ביטוי לרוע . מצד שני, קיימת אש פנימית שהיא הכרחית כדי לחיות את החיים ולהפיק מהם תועלת באופן כזה, שלחיים תהיה משמעות.במילה אחת:תענוג.ציון סופי 8.5.

מעטים הסרטים האלה. זה מותחן ממש ממש טוב, שבונה את המצב הפסיכולוגי של הדמות הראשית ואת מערכת היחסים שלו עם שאר הדמויות ברוב הסרט. הסרט מדגיש פעולות יומיומיות וזה רק רמז אחד למוטיב אחד (החיים עצמם והעובדה שבחיים לא נדע את התשובות לשאלות המסתוריות כמו, איך נוצר היקום?, האם יש אלוהים? וכדומה..). זה סרט נהדר, פילוסופי, ולמרות האיטיות שלו (שאגב גם לה יש סיבה) הסרט הזה הוא מרתק, מעניין, ולדעתי, כל מי שבאמת אוהב קולנוע, ויש לו את הסבלנות שנדרשת לסרט הזה, צריך, סליחה, ח י י ב לראות.

ראיתי את הסרט במוזיאון תל אביב. היו אולי 10 אנשים באולם. כולם היו מרותקים למסך והתרשמתי שמאד התרשמו מהסרט. זהו סרט שמתאים לאוהבי קולנוע אומנותי ולא למי שמחפש עלילה מרתקת ואקשן. מאד נהניתי מהסרט וחשבתי עליו לא מעט מאז שצפיתי בו. מה שמחזק את ערכו בעיני.

ראשית זה סרט שצריך לראות בבוקר או בצהריים . איטי ארוך מאד . מתחיל קצת מוזר . מי שראה את הסרטםי היפאנים האחרונים יכול לראות את הסרט הזה . שעתיים הסרט זוחל ואז תופס תאוצה , לא רץ תאוצה . בעקרון מעניין. במיוחד למי שאוהב סרטים זרים. אני לא בטוחה שהבנתי הכל . הביקורת המקצועית עזרה לי להבן את הסרט. יום אחרי אני עדיין חושבת על הסרט מסוקרנת . אז כן אהבתי . אם מדברים על אכזבה אני התאכזבתי מאד ממועדון הסרט. זה סרט שנקרא בזבוז זמן ועלבון לאינטליגנציה.

הסרט בערה ארוך,איטי והעלילה מסובכת.מאכזב לסרט קוריאני

הביקורת הרסה את הסרט. יש מעט מאוד סרטים בחיי שהשאירו עלי חותם - והסרט הזה ממש לא אחד מהם. אבל(!) המשחק טוב מאוד, הסיפור מעניין, הצילום נהדר!.. ויש גם סיפור מעניין אם כי מעט מרושל (למה חפצים כל כך מפלילים מוצגים לראווה בשירותי האורחים שבבית? לא מאוד הגיוני..) אם היו מציגים אותו כ''סרט קטן ומעניין'' כנראה שהייתי יוצאת בתחושה אחרת. אז למי שבכל זאת רוצה לראות סרט זר ומעניין שעשוי טוב- ולא מעבר - בהחלט שווה צפייה.

היתה לדעתי קנוניה של מבקרים ששיבחה את הסרט.הוא ארוך ומייגע.העלילה קלישאית.מה כן? אפשר ללמוד מהסרט על החברה הדרום קוריאנית העכשוית.אולי כדאי לראות את הסרט עם הרצאה.