הלוויתן

ברנדן פרייזר בתפקיד חייו.סרט עצוב ולא קל לצפייה.עשוי היטב ועבודת צילום מרשימה.למרות אורך של שעתיים ושטח צילום מצומצם מאוד הסרט שומר על עניין מתחילתו ועד סופו.

סרט טוב אבל ממש לא לכל אחד. סרט שחד-משמעית גורם לך לתחושה מאד לא נוחה לכל אורכו, ולפעמים קצת גועל. האמת, זה לא סרט, זה מחזה לכל דבר. נכתב כמחזה, משוחק כמחזה, כולל המונולוגים הארוכים והדרמטיזציה. ולדעתי זה חבל, כי המדיה הקולנועית מאפשרת פלשבקים רלוונטיים שהיו עוזרים. המשחק של ברנדן פרייזר עילאי. קיבל פרס אוסקר ובצדק. אבל הסרט כולו הוא "רק" סרט טוב אבל לא יוצא דופן.

משמעותי ועמוק אבל מתחיל להתיש באיזושהי נקודה. ההתחלה מבטיחה רבות אבל אחר כך נכנסים לרוטינה ששוחקת,למרות שהמשחק נהדר ויש תחושה של אותנטיות .דרושה סבלנות גדולה כדי לשרוד דיאלוגים בלתי נגמרים שמתקיימים בתוך דירה אחת קטנה. גם אם יש בהם מהות,עדיין זה לא פשוט.הסוף ראוי ומרגש אבל בסך הכל ציפיתי להרבה יותר.ציון 7.5.

ברנדן פרייזר זכה בצדק על תפקיד קשה ומעולה.הסרט מגולל את חייו של איש חכם ומוכשר שעשה בחירות שגויות בחייו ושילם מחיר כבד עליהן.למרות שהסרט מתרחש בין כתלי בית חשוך ומדכא,יש פה סיפור מדהים על יצרים,אהבה ופספוס.קשה,אך כדאי לראות

סרט מעולה, לא קל ולא קליל. אין ספק שמגיע לברנדון פרייזר אוסקר. קראתי כמה ביקורות פה שאמרו ששיש סצנות קשות לצפייה , כנראה כאשר יש לדמות בולמוס אכילה, אולי בגלל שאני אח ההליך היה מובן ופחות קשה . במהלך הסרט אפשר להבין מה זו אכילה רגשית , אבל זה לא העיקר . סרט קטן עם סיפור גדול שמומלץ לראות בבית עם חבילת טישו ...

אני אחרי צפיה בסרט מאוד קשה וכואב ושנודע בי אישית, ולא משנה עם אתה יכול להזדהות עם הסיפור, חמלה זה מה שחשוב. אי אפשר שלא לגבש דעה על הסיטואציה, אבל צריך לבוא לסרט הזה עם ראש פתוח והרבה טישו, כי בלי צחוק בכיתי 8 פעמים. קשה לצפות בו והוא אמיתי מידי לימנו, אבל הוא עוזר לך לראות מציאות כואבת בעצמך. לא הרבה קורה בו והוא ממוקם במקום אחד, זה הופך את הסרט לכל כך הרבה יותר אינטימי ומרגש. אתה נשאב לסיפור ומרגיש את העלילה הכל כך פשוטה אבל כל כך נוגעת ללב. זה סרט שנשאר ואי אפשר לשכוח אותו, הוא כואב וקשה לצפייה והיו עשרות פעמים שכמאט כיביתי את הסרט, כי הוא הרגיש לי יותר מידי אבל שווה לראות אותו עד הסוף, שווה לראות את הסיום היפיפה ובאותה מידה כל כך עצוב. הסרט בעיקר מתרכז באמפתיה ולהיות כנים לחיות את הרגע להתרכז בדברים החשובים. בעיקר אני רוצה להגיד על הסרט שהוא פותח את הראש וגורם לנו לחשוב על מציאות לא קלה, כולנו רואים בעצמנו משהו לשיפור ואף אחד לא רוצה להגיע למצב של צ׳ארלי. ועם זאת זה כל כך קל להגיע למצב שלו בצורה די מפחידה. לסיום כי לא נשאר לי עוד מקום מי שמחפש סרט מרגש על משפחתיות כנות ואהבה.

מחזק את הביקורות הקודמות. יצירה קולנועית במשחק מרגש של ברנדון פרייזר.

משחק מעולה כמותו לא ראיתי הרבה שנים. לכו לראות. לא לבעלי קיבה חלשה. דורש סבלנות הכלה והמון אהבת אדם באשר הוא.

ברנדן פרייזר בתפקיד מצויין. טקסטים מעניינים על משמעות החיים. סיפור ימיו האחרונים של צ''ארלי שסופו הקרב בלתי נמנע עקב משקלו החריג. אני אישית לא כל כך אוהב סרטים שנראים כמו תאטרון- כל הסרט מתרחש בסלון הבית. כל יום בשבוע מקבל מערכה משלו. יש גם סצינות שמעוררות גועל. הכל מובא לכדי קיצוניות מוגזמת. לסיכום, סרט חשוב שמציף בעיות משותפות לרבים כמו כסף, בריאות ויצרים אבל באותה נשימה גם מדכא

למרות משחק מצויין של השחקן שמשחק בתפקיד הלוויתן, הסרט ארוך ומאוד משעמם.

סרט שאינו קל לצפייה הן בגלל סצינות קשות ואפילו דוחות והן בגלל שבמחצית הראשונה לא קורה הרבה. אך בסופו, כשכל הקשרים בין הדמויות מתפענחים, הבנתי את עומק הסיפור כולו. הדמויות בסרט הם אנשים אבודים, אנשים שעברו טראומה וניתבו את חייהם לאפיק מכאיב שבו לא דיברו מספיק לעומק עם עצמם כדי להבין את הטעות ולעבוד על שינוי תוואי. מה שהופך אותם לבני-אדם לא מובנים על ידי הזולת. זהו סרט על אנשים בודדים שנושאים סודות. הכאב והסוד הם עמוקים ואפילו לא תמיד מודעים, עובדה שהופכת אותם לשונים מהנורמה. הסרט רוצה להגיד, לדעתי, שהחזות שלנו כבני אדם היא לא תמיד בהלימה למה שאנחנו חושבים על עצמנו. הזולת יכול לראות בנו אדם מאד שונה ממה שאנחנו חווים. וככל שהסוד שלנו והכאב הפנימי עמוקים יותר, כך אנחנו פחות מובנים לזולת והופכים להרסניים כלפי עצמנו. כל הדמויות שבסרט הן אינן חד מימדיות, הן בנויות היטב. כולם משחקים מעולה. האוסקרים בדרך. הצילומים היו מעניינים: לעיתים הפוקוס הוא על הגיבור ושאר הפריים מטושטש, ממש כמו התחושה החברתית הבין-אישית שבסרט. לסיכום: סרט נהדר לאוהבי קולנוע איכותי.

סרט מעניין, מרגש, עצוב ולא ממש קל לצפות בו. שחקנים מעולים. הכל נאמר בביקורות קודמות וזה באמת לא סרט שמתאים לכל צופה.

סרט מרגש ומעניין על בחור בעל מידות גדולות, יושב בביתו, עוסק במתן שעורים מקוונים. הסרט מתאר מערכת יחסים שלו עם חברה, הבת ובחור העוסק בהטפה. צריך המון סבלנות לצפות במשך שעתיים, אינו מתאים לכל צופה. משחק מצוין של ברנדון פרייזר, מתאים לזכייה באוסקר.

סרט שרובו ככולו מתנהל בתוך חדר מגורים,כאשר מספר השחקנים הלוקח חלק בעלילה מינמלי.סוג סרט שכזה לא מתאים לכל צופה ויהיה גילו שיהיה(בעיני מתאים לתאטרון). אכן,ברנדן נותן משחק אדיר,אך זה אינו מספיק כדי שהסרט יהיה מושלם בעיני הצופה הממוצע.לסיכום,לא מתאים לכל אחד ויהיו צופים שבהחלט עשויים להתאכזב ( ואני אחד מהם)!!!

סרט טוב. לא כל אחד יאהב אותו. כל הסרט מתרחש במקום אחד, בדירה קטנה, כמעט רק בסלון. לא התפלאתי לקרוא בכתוביות הסיום שזה עיבוד למחזה. עשוי היטב, מענין, אין בו שום נפילה, אף לא אחת קטנה. אבל יהיו אנשים שיצאו באמצע. לא סרט מיינסטרים.

יצירה עמוקה ומסחררת. בראבו ברנדן פרייזר על הקאמבק של החיים. יזכה באוסקר בוודאות ובצדק רב. כל מי שאוהב קולנוע חייב לראות את הסרט, תענוג

אני מאוד אוהב את הבמאי דארן ארונופסקי עוד מהסרט "רקוויאם לחלום" לפני 20 שנה. הוא במאי עם מבע קולנועי מדהים שעושה קולנוע טוטאלי. עם השנים הכניס גם הרבה רגש לעבודות שלו, וכאן ב"הלוויתן" לדעתי הגיע ליצירה הכי נוגעת ללב שלו. סרט יפהפה.

יצירת מופת לטעמי, סרט מרגש, מרתק, על הנפש האנושית וגדולתה לצאת גם ממצבים קשים. מגיע אוסקר לכל המעורבים, ובמיוחד לברנדון פרייזר השחקן בתפקיד הראשי בתצוגת משחק מהגדולות שראיתי אי פעם. לא להחמיץ. 10/10