הלוטוס הלבן

עכשיו שהאבק שקע, בואו נדבר על הסדרה הנפלאה הזו ולמה אני מאמין שהיא כה אהובה. סינופסיס יבש: הלוטוס הלבן נכתבה ע״י מייק ווייט, הבמאי והתסריטאי מאחורי סקול אוף רוק, קומדיה מצוינת שאומרת לנו ללכת נגד תרבות המיינסטרים גם אם זה עולה לנו בפגיעה במעמדנו. ווייט אחר כך השתתף בהישרדות ארה״ב, תסבירו לי מהי אירוניה. סטינו, נמשיך. העלילה מתארת קבוצת נופשים לבנים ופריוולגיים כל אחד בדרכו שלו, אשר מגיעים לריזורט יוקרתי בהוואי, בו חווים חוויות ואינטראקציות עם צוות המלון המפוחד והלא מתפקד. למה הסדרה הזאת כה מצליחה? הרבה נאמר על כך שהיא אהובה כל כך מאחר והיא משקפת את תפיסת השבט הלבן, אשר היסטורית נוטה לנעוץ את טפריו בכל דבר ולכבוש אותו. בן אם זה שטח פיסי, או בן אם זה דרך ניכוס תרבותי של מוזיקה ומנהגים. וזה כמובן נכון. אולם, לדעתי, אנשים התאהבו בסדרה הזו כי לאחר הצפייה הם לועגים להתנהגות הדמויות בסדרה, וכך הם מצליחים להרחיק עצמם מהעובדה שהם לועגים לעצמם. הדמויות בסדרה מייצגות את מי שאנחנו רוצים להיות בכל הסיטואציות שמאפשרות לנו להתעמר או לנצל אחרים, וחוקי החברה לא מאפשרים. מעין ״תרגיע״ גרסת החופשה

סדרה מעולה. שבוע בחייהם של עובדי ואורחי מלון יוקרה בהוואי על כל הטירוף והמוזרויות שלהם. שילוב של תסריט מצויין ומשחק מעולה של כל הדמויות יוצר סדרה מאוד מהנה. אחד הדברים הטובים שבסוף העונה יש קלוז''ר בניגוד לשאר הסדרות בזמן האחרון שמסתיימות בשיא המתח בהמתנה לעונה הבאה. מאוד מומלץ.

סדרה מעניינת , שומרת על מתח ועשויה היטב אך העלילה לא ממש אמינה . אתר הצילומים משכנע ומושקע , הדמויות מעט פלאקאטיות והסוף מעט מאולץ... לא מוכרחים לצפות.