Seret.co.il - :: הדור החדש - יותם קניספל, במאי הסרט טיפה

מדור "הדור החדש" מארח את יותם קניספל, בן 26, עיתונאי לשעבר, יוצר ומרצה לקולנוע, שכתב וביים מספר סרטים קצרים מצליחים שהשתתפו בפסטיבלים ברחבי העולם.

עוד מגיל צעיר התעניין יותם קניספל בעולם הקולנוע. כעיתונאי שהחל ב"מעריב לנוער", שירת ככתב צבאי ועבד ב"עכבר העיר" ו"וואלה", הוא זכה לראיין כמה במאים ושחקנים גדולים בעולם, עד שהבין שהוא מעדיף ליצור קולנוע מאשר לכתוב על קולנוע. בשנים האחרונות יוצר קניספל סרטים קצרים שהופיעו בפסטיבלים ברחבי העולם ועובד כמרצה לקולנוע במדרשה לאמנות בבית ברל.

אם ראיתם ברחבי תל אביב בחור צעיר שמחלק תחבושות היגייניות, זהו אמצעי קידום המכירות שלו לסרטו "טיפה", שעוסק ברגישות ובהומור בילדה דחויה שמקבלת מחזור ראשון ונאלצת לנקוט באמצעים קיצוניים כדי להימנע מהמבוכה. הסרט השתתף ב-15 פסטיבלים ברחבי העולם וזכה בפרס על הישגים אמנותיים בפקולטה לאמנויות בבית ברל. ניתן לצפות בו ללא תשלום בספריית "האוזן השלישית" בתל אביב.

אתה משווק את הסרט "טיפה" בצורה לא שגרתית עם חלוקת תחבושות היגייניות בתוכן נמצא הסרט. איך הגעת לרעיון זה?

"הרעיון לשווק את 'טיפה' עם תחבושות היה מתבקש בעיניי בגלל שהסרט עוסק במחזור ראשון, וגם כי יש איזה טאבו מוזר סביב הנושא. את התחבושות הראשונות התחלתי לחלק במינכן. הרבה אנשים מאד צחקו, חלק נגעלו. פתאום גיליתי שאנשים מדברים על המוזר הזה מישראל שמחלק תחבושות מחזור כפרסומת לסרט שלו וזה עבד. המקבץ שלנו היה Sold out פעמיים ומנהלת הפסטיבל ניגשה ואמרה שזה לא מעט בזכות התחבושות. לצערי ליצור סרט טוב זה רק חצי דרך בימינו. יש אינפלציה מטורפת של סרטים קצרים וההפצה חשובה לא פחות מהעשייה. צריך לחשוב על דרכים יצירתיות להתבלט ולגרום לאנשים לזכור את הסרט".

איך הייתה החוויה ליוצר צעיר להציג את סרטו בפסטיבלים ברחבי העולם?

"השתתפות בפסטיבל זו חוויה מסקרנת כי אף פעם אין לך מושג איזה אנשים אתה הולך להכיר. אני שמח שהסבב האחרון גרם לי להרחיב את מעגל החברים הבינלאומי שלי. מבחינת חוויות, במינכן היה המעמד הכי חגיגי בינתיים כי מדובר באחד הפסטיבלים הכי גדולים בתחומם בעולם והם אירחו אותנו כמו מלכים.

אבל אני חייב לומר שיצא שדווקא ההקרנות בהן אני לא נוכח יוצאות הכי מרגשות. אתה קם בבוקר יום אחד ומגלה שבתיבת המייל שלך מחכה הודעה מליסבון מאימא שלקחה את הבת שלה לפסטיבל סרטי נוער ו"טיפה" גרם להן לדבר על המחזור הראשון. המחשבה שסרט הוא סוג של מכתב בבקבוק שאתה שולח לים בלי מושג מי ייתקל בו, היא מה שהופך את העשייה למהנה. זה שאנשים שאין לי שום קשר אליהם נחשפים לסרטים שאני עושה מדם ליבי, זה מה שחשוב. הנוכחות הפיזית שלי בהקרנה היא בונוס לא הכרחי. העיקר שיש איפשהו עיניים שרואות". סרט נוסף שביים קניספל השנה הוא סרט איטלקי קצר אותו כתב, ביים וערך בעיירה פסטורלית בשם פורזה ד'אגרו, בה צולם גם "הסנדק". הסרט, העוסק בבחורה איטלקייה המתעמתת עם אקס מהעבר אל מול עיניה ההמומות של אשתו, הוא הפקה בינלאומית עם צוות המורכב מאיטלקים ובריטים, שנעשתה במסגרת חממה הנקראת Tierra Di Cinema. על הסט אירח הבמאי הצעיר את מנואל אלברטו קלארו, הצלם של לארס פון טרייר, שהיה אחד מהחונכים בחממה.

איך היה לצלם את הסרט "במבינה" בארץ זרה ובשפה שאינך מכיר?

"שום דבר בסיפור הזה לא היה צפוי. בכלל נשלחתי לסדנא באיטליה בתור עורך, אבל כשהגעתי אמרו לי שהסדנא בוטלה. בגלל שהם ראו את 'טיפה' הם הציעו שבמקום זה אביים ואערוך שם סרט קצר ושאלו אם אני יכול לחזור עם תסריט למחרת. מאחר ולעיירה יש אופי מאד מובהק ואותנטי, היה לי ברור שחלק מללכוד את האווירה יהיה לעשות את הסרט באיטלקית. הכיף בלביים בשפה שאתה לא דובר הוא שאתה משנה פאזה ועובד נטו על בסיס אינטואיציה ולא על בסיס ההיכרות עם הדף. הרשיתי לעצמי לזרוק את התסריט הצידה ואני מרגיש שזו חוויה שחידדה לי את האינסטינקטים".

קיבלת טיפים מהצלם של פון טרייר שאירחת על הסט?

"מנואל היה אחד מחונכי הצילום בחממה, הוא התלהב מהתסריט ותמך ברצון שלי לביים את הכל בטייקים ארוכים עם תנועת מצלמה משייטת. הוא היה חבר אמיתי שנתן ספייס והפגין הרבה אמון. הטיפ הכי טוב שהוא נתן לי לא קשור בכלל לצילום אלא להתנהלות אנושית. שמחתי לגלות שגם בתור קולנוען 'מכובד', הוא שומר על קלילות כי בסוף קולנוע זה בעיקר לשחק בכאילו. שום דבר לא באמת קריטי ברמת החיים והמוות והקלילות הזו לא רק מדבקת אלא גם הכרחית".

מעבר להיותו במאי, קניספל הוא גם מפיק שסרט בהפקתו, "בית שלישי", זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בתחרות הישראלית של פסטיבל הסטודנטים בתל אביב בשנה שעברה. בנוסף הוא עובד גם בספריית הוידאו של "האוזן השלישית" ובפסטיבל דוקאביב ומשמש כמרצה במדרשה לאמנות בבית ברל, שם הוא מלמד קורס צפייה ביקורתית.

[*]

(בתמונה: יותם קניספל)

כיצד העובדה שאתה עובד כמרצה לקולנוע משפיעה על העשייה הקולנועית שלך?

"אני חושב שאצלי זה דווקא הפוך. אני בסך הכל יוצר בתחילת דרכו שמציג סרטים שחושב שהם חשובים לסטודנטים בתחילת דרכם. בעיניי צפייה בסרטים היא קריטית. אני באמת מאמין שכל יוצר קולנוע צריך להיות, דבר ראשון ובבסיסו, צופה מסור. זה לא משנה אם אתה בקטע של פאזוליני או אדגר רייט, העיקר לצפות בכמה שיותר ולמצוא את הכיוונים או השפה הקולנועית שמסקרנת אותך. אני מלמד את הקורסים האלו כי אני חושב שסטודנטים לקולנוע בימינו פשוט לא רואים מספיק סרטים. אישית אני מאבד סבלנות מהר כשאני נתקל בסרטים קצרים של יוצרים שבבירור לא ראו מספיק קולנוע".

במה יעסוק סרט הגמר שלך והאם יש לך כבר רעיון לעשיית פיצ'ר ראשון?

"סרט הגמר שלי בתהליכי ליהוק וגיוס כספים ואני כבר מחכה מאד לצלם אותו. זו קומדיה שחורה עם דמות נשית קצת חריגה שמחפשת אהבה. יש לי במגירה שלושה פיצ'רים כתובים אבל עוד לא מתחשק לי להתאבד על אף אחד מהם. בינתיים עשיית סרטים קצרים וקליפים זה מה שמעניין ומעסיק אותי מספיק. אני גם אוהב לערוך פרויקטים של אחרים ותמיד פתוח להצעות".