פיטר גרינאווי יגיע לפסטיבל הסרטים בחיפה

הבמאי הנודע פיטר גרינווי יגיע לפסיבל הסרטים הבינלאומי ה- 20 בחיפה ויקבל אות הוקרה על חדשנות ומצוינות בקולנוע. גרינאווי מגיע אל פסטיבל חיפה עם 2 החלקים הראשונים של הטרילוגיה החדשה שלו "המזוודות של טולס לופר" והוא יקיים כיתת אמן בנושא. גרינאווי ביים, בין השאר, את הסרטים "הטבח, הגנב, אשתו והמאהב"; "חוזה השרטט ", "כרס של ארכיטקט", ו "כתוב בעור".

פרויקט "המזוודות של טולס לופר" מתוכנן להקיף חמישה תחומים של מדיה ויכלול שלושה סרטים, טלוויזיה, DVD, אינטרנט וספרים. הפרויקט נסוב סביב סיפור שנפרש על פני שישה עשורים, תקופה שגרינאווי מכנה 'שנות האורניום': מן הגילוי הראשוני של האורניום בקולורדו בשנת 1928 ועד לנפילת חומת ברלין ב-1989.

92 המזוודות (על שם המספר האטומי של אורניום) מכילות את כל הזכרונות של טולס לופר, אספן כפייתי של מסמכים אבודים ועדויות אחרות של המאה ה-20. שני המאורעות המרכזים של מאה השנים האחרונות - המלחמה הקרה בין מזרח ומערב והאיום המתמשך של מלחמה אטומית - הותירו את חותמם על לופר והוא מבלה את רוב זמנו בכלא כזה או אחר.

הפרויקט הייחודי הזה מזמין דיון ופיטר גרינאווי נענה לאתגר - הקרנת הסרטים בפסטיבל תשולב בכיתת אמן, שבה הוא ידון בתיאוריה ובישום שהולידו פרוייקט זה, ישלב הקרנת קטעים מהסרטים וישוחח עם המשתתפים.בפרק הראשון של הטרילוגיה, "סיפורו של מואב", תפתחנה כבר 21 מזוודות. הסיפור מתחיל בדרום וויילס כאשר טולסה לופר בן 10. את הדמות הזו כבר פגשנו בעבר אצל גרינאווי, בסרטים הקצרים שלו וגם ב"הטבח, הגנב, אשתו והמאהב". שם נעל אותו אביו משום שכתב את שמו על הקיר (הכלא הוא מוטיב שיחזור בכל הסרטים). לופר הוא בחור חולמני, סופר ו"יוצר פרויקטים". בהמשך הסיפור הוא נוסע למואב במדבר יוטה ומחפש שם ערים מורמוניות נטושות. ההרפתקה הזו מביאה אותו לכלא והוא מעביר את זמנו בהמצאת פרויקטים בקולנוע, ספרות, תאטרון וציור. ערב פרוץ מלחמת העולם השניה לופר שוב באירופה. קבוצה של פשיסטים בלגיים אוסרת אותו וכולאת אותו בחדר מלון באנטוורפן.

בפרק השני של הטרילוגיה, שמתחיל עם פרוץ מלחמת העולם השניה, לופר עדיין אסיר. הוא מועבר ממקום למקום בצפון אירופה ומוצא את עצמו כמומחה לקודים ותקשורת בבית אחוזה גדול עם גנים רחבים בווס שבצרפת, שהפך למרפאת ילודה גרמנית. בהמשך לופר הוא סדרן בבית קולנוע בשטרסבורג, ואחר כך פוגשים אותו בלבוש דראג בביתו הבורגני של אנטומיסט מטורף. הפרק מסתיים בעיצומה של המלחמה הקרה.

על פיטר גרינאווי

פיטר גרינאווי נולד בניופורט בוויילס בשנת 1942. כאשר היה בן שלוש עברה המשפחה לאסקס שבאנגליה. בהיותו בן 12 החליט גרינאווי להיות צייר ומאוחר יותר פנה ללימודי אמנות. את התערוכה הראשונה שלו הציג בשנת 1964. בין חבריו ללימודים היה זמר הפאנק איאן דיורי, שגרינאווי ילהק בעתיד לסרט "הטבח, הגנב, אשתו והמאהב". בשנת 1965 הוא החל לעבוד כעורך סרטים בלשכת המידע האנגלית ושנה אחר כך כבר ביים סרטים נסיוניים קצרים משלו.

את סרטו הארוך הראשון, "המפלים", שהיה 'סרט תעודי עתידני', ביים פיטר גרינאווי בשנת 1980. שנתיים אחר-כך זכה לשבחי המבקרים עם " חוזה השרטט", דרמה מורכבת להפליא על רקע אנגליה של המאה ה-17, שהזניקה אותו אל חזית הקולנוע הנסיוני העולמי.

בשנת 1983 ביים גרינאווי סדרה של סרטי תעודה על מלחינים אמריקאים כמו ג'ון קייג' ופיליפ גאלס. הוא ביים עוד כמה סרטים קצרים לפני סרטו הארוך הבא, "זד ושני אפסים" מ-1985. שנתיים אחר-כך ביים את "כרס של ארכיטקט", והודה בראיונות שהנושא המרכזי של אובססיה משקף את אישיותו שלו. "טובעים במספרים" מ-1988, קומדיה שחורה על משפחה רצחנית, שיקף את העיסוק רב השנים שלו בנומרולוגיה. עם "הטבח, הגנב, אשתו והמאהב" משנת 1989 פרץ גרינאווי לשוק האמריקאי. האלגוריה הצינית על החיים באנגליה עוררה סערה כאשר הצנזורה האמריקאית החליטה שהסרט מתאים למבוגרים בלבד, מה שהפך את הסרט לרווחי ביותר מבין סרטיו של גרינאווי. ב-1991 חזר לקולנוע נסיוני עם ה"ספורים של פרוספרו" ובשנתיים הבאות שב לעבוד בטלוויזיה. בשנת 1993 ביים את "התינוק של מאקון", סאטירה אלימה וקודרת. במשל הארוטי "כתוב בעור", צבע גרינאווי את המסך בקופסת צבעים אלקטרונית, בה השתמש גם ב"ספורים של פרוספרו". הקומדיה השחורה "שמונה וחצי נשים" עסקה בשורשי הפנטסיה המינית הגברית. כל השנים, במקביל לעבודתו הקולנועית, גרינאווי ממשיך לצייר, להציג תערוכות, וכותב רומנים וספרים מאוירים.