Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: לאכול בגדול

אחרי שבכל תוכניות החדשות ובכל ערוצי הטלוויזיה דיווחו על הסרט שגרם ל"מקדונלד'ס" להזיע ולא בגלל התנאים המזוויעים במטבח, אני שמח לבשר שאחד הסרטים המדוברים ביותר בעולם השנה הוא לא הטפת מוסר רדודה ומשמימה. בדיוק ההפך, מדובר בסרט התיעודי הכי מגניב וחכם שתראו על מסך הקולנוע בתקופה הקרובה. אני בכלל טוען שזו קומדיה, כי הסרט הזה מצחיק יותר מכל סרט אחר שמציג כרגע בעיר.

מורגן ספרלוק בן ה 33, נולד במערב וירג'יניה אבל ביסס את מרכז העבודה שלו בניו-יורק. הוא עבד בסטים של וודי אלן, לוק בסון וג'יימס קמרון, ביים קליפים, פרסומות, תוכניות טלוויזיה ואף היה למחזאי עטור פרסים. גם הפרסומות שלו זכו בפרסים שונים. הוא יצר סדרת אינטרנט שהפכה לסדרת טלוויזיה מצליחה ברשת MTV וכל הדרך הארוכה והמתישה הזו הובילה אותו ליצירת סרט הקולנוע הראשון בבימוי – "לאכול בגדול". עליו זכה בפרס הבמאי לסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל סנדאנס 2003. הסרט שתוקף את רשתות המזון המהיר ובעיקר את מקדונלד'ס, הכניס בקופות בתי הקולנוע בארה"ב סכום של מעל מ 10 מיליון דולר, זאת אומרת שגם הקהל הרחב מצא את עצמו מתעניין בניסוי הכמעט קטלני שהבמאי העביר את עצמו במשך חודש ימים.על איזה ניסוי מדובר אתם שואלים? ספרלוק מתעד על עצמו: דיאטת מקדונלד'ס. במשך 30 יום מתקיים הבמאי אך ורק על התפריט "אנין הטעם" של רשת המזון המהיר, כאשר הוא פועל לפי ארבעה חוקים פשוטים: 1)עליו לאכול ולשתות רק את מה שמוצע מעל לדלפק. 2)אין לסרב להצעת המוכרים להגדיל את המנה לסופר סייז. 3)אין תירוצים: עליו לאכול כל פריט בתפריט לפחות פעם אחת. 4)אין ויתורים: שלוש ארוחות ביום – בוקר, צוהריים וערב.

התוצאה היא מסמך מרתק על תרבות הזלילה למוות בארה"ב. היום אחוז התחלואה מעודפי שומן ואכילה לא נכונה בארה"ב היא מהגבוהים בעולם. ספרלוק לא מסתפק אך ורק בניסוי על גופו הוא גם חוקר ומנתח את התופעה התרבותית ששמה "מקדונלד'ס" ושאר תאגידי המזון המהיר ששוטפים את מוחם של תושבי ארה"ב מגיל צעיר, מה שהוביל לתוצאות הקטלניות שהסרט חושף לפנינו.

בדרכו הפופוליסטית, השנונה, והמצחיקה עד דמעות, ספרלוק עושה לתעשיית המזון המהיר מה שמייקל מור עשה לתעשיית הנשק ב"באולינג לקולומביין" או לבוש ומקרוביו ב"פרנהייט 9/11". הקהל שיצפה בסרט פשוט יתמוגג מהעשייה הקולנועית הקולחת והמסרים החשובים הזורמים בקלות אל תוך ראשנו בלי להטריד אותנו יותר מדי, בתקווה שבפעם הבאה שנעבור ליד סניף של "מקדונלד'ס" נשתמש במידע שרכשנו במהלך ההקרנה, ונחשוב פעמיים ופשוט לא נכנס לתוכו.