Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: סהרה

סהרה" אינו סרט גדול למרות שהוא היה רוצה להיות, אבל הוא בהחלט סרט הרפתקאות ראוי ואחד הבודדים שראיתי בתקופה האחרונה שחלמו להיות אינדיאנה ג'ונס ואיכשהו הצליחו להוציא אותי מבסוט מכל העסק. אוצרות לא תמצאו בסרט הזה, גם לא כלים מיסטיים בעלי כוחות על, אבל כן יש בסוף המון מטילי זהב ואפילו קצת מודעות לאיכות הסביבה ולבעיית הרעב ששורר באפריקה.

מתיו מקונוהי מגלם את דירק פיט, היסטוריון ומדען המחפש אחרי אוצרות בקרקעית האוקיינוס. בהתאם למסורת לגיבור, הוא מאוד מרוצה מעצמו ויש לו חיוך שובה, קסם אישי שופע וגוף מחוטב להפליא. פנלופה קרוז היא אווה חורס: רופאה מבריקה וספרדייה לוהטת שעובדת בארגון בריאות בינלאומי. הדוקטור חושדת שמגפה עומדת לפרוץ ולשנות את פני העולם. מפגש גורלי שבו דירק יציל את אווה גורם לשניים לצאת למסע רב סכנות והרפתקאות בלב סהרה, אולי המדבר הגדול והמסוכן ביותר בעולם.

זו כמובן רק ההתחלה מאחר והשניים יצטרכו להלחם נגד גנרל מרושע המתעלל בבני עמו ובתעשיין צרפתי שלא ממש אכפת לו לזהם את כל העולם וכל זה בלי עזרת ממשלת ארה"ב שמתמהמהת בקבלת החלטות. ב"סהרה" יש המון הומור ועל החלק הזה (מלבד החיוך של מתיו מקונוהי שלא נס משפתיו) אחראי סטיב זאן הזכור לטוב מהסרטים: "לעולם אל תשחקו עם זרים", "הפי טקסס", ו"חשיפה". הוא מגלם את שותפו האפרורי של דירק פיט שעל אף שהוא הרבה פחות חתיך יש לו אחלה הומור.הבעיה המרכזית שלא פוגעת בהנאה אבל בהחלט היתה יכולה לדחוף את הסרט קדימה היא מחסור עצום במקוריות ובהפתעות אמיתיות שיגרמו לו להפוך מסתם עוד סרט מבדר להרפתקה קולנועית אמיתית. לי לא הפריע לשבת באולם הקולנוע הנעים והקריר וליהנות מהשחקנים החתיכים והשזופים משתתפים במרדפים וקצת קרבות. אבל הלוקיישן דורש איזו הרפתקה קצת יותר גדולה מהחיים, משהו פנטסטי, סטייל "אינדיאנה ג'ונס" או "המומיה" - וזה פשוט לא מגיע. קצת מאכזב לאור ההשקעה הכלכלית העצומה בסרט – 130 מיליון דולר.

"סהרה" שכל כך רוצה להיות סרט הרפתקאות מתגלה בסופו של דבר כסרט פעולה עם ניחוח של אינדיאנה ג'ונס. המוצר הקולנועי הזה היה יכול להיות הרבה יותר מסעיר ולבסוף מסתפק במועט. הייתי רוצה לדעת לאן נעלם הכסף שנשפך על הסרט. בכל אופן את התשובה לא תמצאו על מסך הקולנוע. יחסית לסרט הרפתקאות עם תקציב מנופח, כמעט ואין ב"סהרה" אפקטים גדולים ומרשימים שהיו יכולים להדהיר אותו קדימה. ברק אייזנר, שלו זה סרט ביכורים, ביים מוצר הוליוודי מקצועי, שיכול לספק אנשים שסתם רוצים לבלות מול סרט קליל בלי הרבה מחשבה. גם זה מותר לפעמים.