חדשות סרטים

ז'אן-מארק עובר לצד השני של המצלמה - ראיון - חלק שלישי

מאת: |
ז'אן-מארק עובר לצד השני של המצלמה - ראיון - חלק שלישי
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
בסרטך הראשון כבמאי אימצת את "דוגמה 95" של פון טרייר, אותו אוסף חוקים יומרני שמכתיב הפקה דלה וחסרת אפקטים. מדוע?

"ביליתי בדנמרק חורף אחד ופון טרייר הציג לי את "האידיוטים" שזה עתה סיים וחשבתי לעצמי: 'רגע אחד, גם אני יכול לעשות את זה!' לפתע, בגלל חוקי הדוגמה, היתה לי הזדמנות בסרטי הראשון להשתתף בכתיבה, בהפקה, לאחוז במצלמה..."

איך זה אפשרי לעמוד בכל אותם חוקים? להשתמש רק בתאורה ובאביזרים שבשטח, לוותר על אפקטים בעריכה.

"הדוגמה נוצרה על ידי שני דנים שהשתכרו לילה אחד", צוחק ז'אן. "כל מה שהם רצו לעשות זה לנטרל את המלאכותיות שאת רואה בקולנוע כל הזמן. זה רעיון מצויין כיוון שהוא מכריח אותך להתרכז בעשיית דרמה אמינה. אם את רוצה לירות במישהו בסרט עלייך להשתמש באקדח אמיתי והשחקן צריך לעמוד בכך, אסור שזה יהיה מלאכותי. אחרת, אם את משתמשת באקדח צעצוע ויורה בשחקן הוא נופל בהגזמה והוא אינו מת", מסביר ז'אן ואני פורצת בצחוק כי מעולם לא היו לי כוונות לירות באף שחקן.

אתה רוצה להרוג את השחקן?

"זה רק משל. במקום להתמודד עם המוות, אתה נמנע ממנו". כלומר, עליך לצלם הכל באופן מציאותי ואם זה לא מצטלם אמיתי, עליך להימנע מזה. "וככל שאתה עושה את זה, אתה מתרכז יותר בדרמה, בלגרום לצופה להאמין בהתרחשות".

אילו קשיים היו לך בעקבות חוקי הדוגמה המחמירים?

"אחד הדברים המסובכים זו המוסיקה. אינך יכול לצרף את המוסיקה בפסקול. בסרטי "Lovers", למשל, אישתי ניגנה בפסנתר למעלה כשצילמנו את הסצנה למטה והשחקנית האזינה למוסיקה באותו זמן. זה היה משחק מרענן ומעל לכל זה פישט את תהליך יצירת היצירה".

הסרטים שאתה מביים הם חצי פורנוגרפיים. בצפיה ב"Too much Flesh" הרגשתי שההתעסקות שלך בסקס היא התחמקות מירידה לנבכי נשמתן של הדמויות. הנחתי שאתה נוהג כך גם בחייך האישיים.

"אולי. זו הערה חשובה. נושא הסרט הוא חופש המיניות, החושניות, העונג. התרבות האמריקנית שמרנית ודי מדכאת את המיניות של האדם או שהיא הולכת לאקסטרים, למה שהיה בשנות ה-80' בסן פרנסיסקו. כשאתה יכול לשלוט במיניות של האדם, אתה שולט בו לחלוטין. אנו חיים בחברה שעדיין אומרת לנו מה נכון ומה לא ומה נורמלי במיניות. מי יכול לומר מה נורמלי?", שואל ז'אן.

"כשהראינו עירום ניסינו להימנע מוולגריות ורצינו להראות, ביחוד לצעירים שצופים במיניות מבעד לעיני ה-MTV שמחרמן אותם ללא סיבה אמיתית, שיש משהו מאוד טבעי בלהיות עירומים. עירום הוא דבר יפה, ביחוד כשאתה מטפל בו בדרך הנכונה".

גיבורי הסרט הם שני חברים, האחד הומו ולשני יש בעיה פיסיולוגית עצומת מימדים (ז'אן-מארק המסכן אך המבורך).

"בחברה שלנו יש המון אנשים עם נטיות הומוסקסואליות שנסגרים בתוך עצמם כי אינם רוצים לבטא זאת. אנחנו שוללים מעצמנו את זכות הבחירה להתחבר לצד הנשי שבנו. גדלנו על ז'אן-קלוד ואן דאם ושווארצנגר שאין להם שום קשר למהות הגבריות. אלו דמויות מיתולוגיות וגרוטסקיות כי הן אפילו לא אנושיות, הם רובוטים! זה מימד אחד של גבריות ואותי מעניין הצד הנשי שבי, ממנו משתחררים רגשותיי. גבר יכול להיות גברי ונשי גם יחד. באמריקה ישנן 6000-7000 תקיפות הומופוביות בשנה שמסתיימות ב 70-80 מקרי רצח. אם אני יכול לעשות במקצוע שלי דבר-מה זה להקל במקצת על החיים באמצעות אהבה".

ז'אן נשוי לפסנתרנית סרבית שמרבה לנסוע ברחבי העולם והם מתראים לעיתים רחוקות. פגישתם האחרונה היתה בנובמבר והם עתידים להתאחד (ואולי להתייחד) בעוד כשבועיים.

אתם שניכם מטורפים! עצוב לשמוע שלא ראית אותה חצי שנה.

"אני יודע, אני יודע. אבל כל עוד אתה אוהב מישהו, אתה מסתדר. זמן ומרחק הם יחסיים, באמת. כשאתה מאוהב, כל עוד אתה יודע שהאדם הזה נמצא שם עבורך ואתה יכול לשמוע את קולו, אתה רגוע. אנחנו חיים חיים נפלאים. איננו עשירים, אך חיינו עשירים. אנחנו משוחחים זה עם זו כעמיתים, אני לא מדבר אליה כאל אישתי. אינך יכול להפסיק לאהוב מישהו כשאתה אוהב אותו בצורה זו. הלוואי שיכולנו לבלות כל הזמן יחד, אבל אולי אם היינו עושים זאת היינו שונאים אחד את השניה בסופו של דבר".

האם יש לכם ילדים?

"לא".

מדוע?!

"מהרגע שהתאהבנו עדיין לא היתה לנו הזדמנות לעשות ילד", הוא צוחק ומתנחם בעובדה שהוא הסנדק של ילדיו של פון טרייר. "אנחנו משפחה. אם אני יכול לעבוד עם האנשים שאני אוהב ולא להתעסק עם השיט והבולשיט, טוב לי."

ז'אן מגולל בפניי את הלו"ז הצפוף שלו – קייב, פריז, דנמרק והכל בפרק זמן של חודש.

"אתה לא יכול לגדל ילדים במצב הזה. אבי ואמי גידלו אותי יחד ויש לי משפחה נפלאה. אנחנו קרובים, מאוחדים ואוהבים אחד את השני ואני רוצה לתת בדיוק אותו דבר לילדיי. אולי אם סרטיי יצליחו ואעשה קצת כסף אוכל לקחת חופשה בת 6 חודשים בשנה ולהיות אמא".

אימצתי את ז'אן אל לבי ונפרדתי ממנו בעצב, לא לפני שנתתי לו לבחור אבנים מתוך אוסף הקריסטלים שלי בתוספת הוראות מדוייקות. סרטו החדש יוקרן בפסטיבל קאן והוא זקוק לכל העזרה שבעולם כדי שיוכל לעבוד על ילד. אמן.
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

   
חיפוש בארכיון 2017
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Wonder1פלאציון גולשים10 / 8.7ציון מבקרים5 / 3.4
Only the Brave2רק האמיציםציון גולשים10 / 8.7ציון מבקרים5 / 4.0
Thor Ragnarok3תור: ראגנארוקציון גולשים10 / 8.6ציון מבקרים5 / 3.6
Maktoub4מכתובציון גולשים10 / 8.6ציון מבקרים5 / 3.0
American Assassin5מתנקש אמריקאיציון גולשים10 / 8.5
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט