גיליונו החדש של כתב העת "סינמטק", בהוצאת סינמטק תל אביב, מוקדש ליום הולדתו של "האזרח קיין", שנחשב לכנראה הסרט הטוב ביותר שנעשה אי-פעם. מאז הצגת הבכורה שלו, ב-1.5.1941 שנולדה בהרבה ייסורים ושערוריות וכמעט שלא התקיימה, הפך סרטו של אורסון וולס לשם דבר בשל החידושים שהכניס לשפת הקולנוע בכל התחומים, מכתיבה ומבנה עלילתי ועד לצילום ועריכה.
[*]
כזכור, "האזרח קיין" הוא סיפורו של איל עיתונות אמריקאי, שמבקש לכפות את דעותיו ואת רצונו על עולם ומלואו. משנכשל, הוא הסתגר בטירתו המבודדת עד יום מותו. עיתונאי שנשלח לשחזר את חייו את האיש ולמצוא את המפתח לדחף שדרבן אותו כל חייו, אוסף חמש עדויות שונות שמשלימות זו את זו ומסבירות לצופה, אם כי לא לדמויות עצמן, מה הוא הסוד המסתתר מאחורי דמות של צ'רלס פוסטר קיין.
יכין הירש ליקט מתוך דברים שכתב הצלם גרג טולאנד הסברים על דרכי העבודה שלו עם אורסון וולס, בעוד ארז דבורה מנתח בפירוט רב את סצנת הפתיחה של הסרט זאת לצד מאיר שניצר, התוהה שמא הגיע הזמן להכתיר את הסרט האחרון שהספיק וולס להשלים בחייו, "אמיתות ושקרים" בתור "הטוב שבסרטים".
בזירת הקולנוע הישראלי יכתב על הסרט "כלבת", מפי יוצריו, אהרון קשלס ונבות פפושדו, המספרים לפבלו אוטין מדוע נחשב סרטם לסרט האימה הישראלי הראשון.