מעריצי טרילוגיית ה"צעקה" וודאי יודעים שסרטי המשך לא מחמיאים לז'אנר ומנוגדים לחוקיו הפנימיים אותם יצר מלכתחילה, אבל כשמונח לפנינו מוצר כל כך תוסס, אפילו לגדולים שבספקנים קשה לסרב. גם ווס קרייבן בעצמו, המכנה עצמו "אמן המתח" באחד הכתוביות בטריילר, טוען כי הוא רוצה להעביר את ההצלחה מהדור הקודם אל הדור הבא – האם גם דור הפייסבוק יצליח להתחבר לרוצח נטול הפנים?
אמנם הדור של היום מעט יותר סקפטי מהדור של לפני עשור, בין היתר בעקבות החידושים וההמצאות הטכנולוגיות, אבל סרטי אימה סלאשריים ובעיקר סרטים עם היסטוריה כמו "הצעקה", עובדים על נקודת תורפה מאוד ברורות שלנו וגם היום כנראה (בעיקר לבני הנוער) תבנה הנישה ממנה יוכל להתפתח קהל הנהנה מהמוצר התוסס ונוטף ההומור הזה.
[*]
בהנחה ש"הצעקה" הרביעית, תעבור טרנספורמציה תרבותית עבור הקהל החדש ובהנחה שסידני פרסקוט (נב קמפבל המלנכולית) לא הספיקה להתיישן, סביר להניח שההמשכון עשוי לעבוד.
אנו נכנסים היום לעידן חדש, בו ביחס הפוך לחידושים וההמצאות הטכנולוגיות נוסח "אווטאר", דווקא הטכניקה המדוברת יותר הם סרטים המנסים להמעיט באפקטים קולנועיים ("מטען הכאב", "הרשת החברתית", "הברבור השחור" ואפילו שנינות תסריטאית ומשחקית נוסח "באה בקלות" ו"התחלה").
[*]
סביר להניח שגם קרייבן (72), מבין, לאחר סרטים כמו "הקללה" ו"טיסת לילה", שהקהל של היום צמא למעט אינטילגנציה ובלעדיה הקולנוע מתקשה לשרוד.
העלילה מתרחשת 10 שנים אחרי הרציחות המזוויעות בוודסברו – סידני, שהצליחה להתגבר על טראומות העבר, בעיקר בזכות הכתיבה, מתחילה לקבל ביקורים חוזרים מהרוצח עוטה המסיכה.
צפו בטריילר החדש:
הטריילר הקצבי, שנראה שמשרת את כוונות היוצר, מצליח להשחיל כמה בדיחות וגם לשמור על הפאסון האימתי שלו שהיווה הצלחה כה גדולה בשנות ה – 90 המאוחרות.
בסרט הנוכחי משחקים נב קמפבל, קורטני קוקס ודיוויד ארקט, שהכירו על סט הסרט הראשון, נישאו ונפרדו אחרי שנות נשואין ארוכות וכמה פרצופים חדשים – רורי קלקין, היידן פנטייר, אמה רוברטס ואדם ברודי.