Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: Seret מהעבר - 40 שנה למלחמת הכוכבים: שובו של הג'דיי

לאחר הצלחתו של "מלחמת הכוכבים: האימפריה מכה שנית", הסרט השני (החמישי בספירת לוקאס) בסדרת סרטי "מלחמת הכוכבים", אפשר היה להניח שהאב המייסד ג'ורג' לוקאס היה יכול להתרווח בכיסא נוח בוילה שלו ולהנות מהשמש המרעננת. זה לא הסיפור. לאחר ש"תקווה חדשה" הצליח מעבר לכל הציפיות (בזמן הקרנת הבכורה ג'ורג' לוקאס וסטיבן ספילברג נפשו בהוואי), הבמאי המוכשר הבין שסיפור על ג'דיי, סית' ויצורים מוזרים תופס יפה והתחיל להפעיל את הגלגלים במוח.

כבר אז הוא דמיין את פיתוחן של טרילוגיות על גבי טרילוגיות המבוססות על אופרת החלל האהובה שלו. כאמור, סרט ההמשך כבר נחל הצלחה גדולה ועד היום הוא מוכתר כאחד מסרטי ההמשך הטובים ביותר בכל הזמנים. אם "תקווה חדשה" היה סרט פעולה בין גלקטי לילדים אז "האימפריה מכה שנית" כבר הציג דמויות הרבה יותר עמוקות, מלאות קונפליקטים פנימיים וסצנות פעולה שאפתניות. אחרי הצלחה כזו, מכבש הלחצים רק לחץ על לוקאס יותר יותר וחובת ההוכחה הייתה עליו בבואו לסגור את הסאגה ששינתה לעד את פני הקולנוע.

"מלחמת הכוכבים: שובו של הג'דיי" (השלישי בטרילוגיה והשישי כרונולוגית בפרנצ'ייז) נחשב בעיני רבים כסרט החלש ביותר בטרילוגיה המקורית של ג'ורג' לוקאס, הן מבחינת ההכנסות והן מבחינת הביקורות. על אף העובדה שקיבל בזמנו ציון גבוה ממבקר הקולנוע הדגול רוג'ר איברט, כיום מדורג הסרט מדורג במקום נמוך יחסית לשני הסרטים שקדמו לו. גם ההכנסות של הסרט מעידות על רמת ההצלחה שלו. הוא הופק בתקציב של 32.5 מיליון דולר והכניס 475 מיליון, כש"תקווה חדשה" הופק רק ב-11 מיליון והכניס סכום עתק של 775 מיליון דולר.

גם השינויים והקשיים מאחורי הקלעים לא תרמו. הלחץ שחווה ג'ורג' לוקאס בזמן הפקת הסרט גבה ממנו מחיר אישי שעלה לו בנישואים. הוא חיפש בקדחתנות במאי אחר שייקח את המושכות, לאחר שאירווין קירשנר, במאי "האימפריה מכה שנית" לא עמד בלוח הזמנים וניפח את התקציב. התפקיד הוצע בין היתר לסטיבן ספילברג, דייויד קרוננברג ודייויד לינץ', שסרב לאחר שהבין שלוקאס מתכוון להתערב בסרט מבחינה יצירתית. מי שגויס לבסוף לתפקיד הוא הבמאי ריצ'רד מרקאנד וגם אז, לוקאס ביים בעצמו מספר סצנות בסרט. לוקאס לא שבע נחת גם מצוות השחקנים ובעיקר משחקן אחד, הריסון פורד שמו.

באותם זמנים, פורד כבר היה כוכב גדול בזכות "אינדיאנה ג'ונס ושודדי התיבה האבודה", ובשונה ממארק האמיל וקארי פישר, שהוחתמו על חוזים ארוכי טווח, מר פורד העדיף להתחייב בשיטת "סרט-סרט". בכל הפקה חדשה, פורד היה אמור לשקול ולהחליט אם ירצה להשתתף. בינתיים, לוקאס כבר הכין תכנית מגירה לגורלו של האן סולו לאחר אירועי "האימפריה מכה שנית". בסופו של דבר, פורד החליט שהוא רוצה לחזור לתפקיד אבל בתנאי שסולו יקבל מוות של גיבור. לבסוף, לוקאס היה עם ידו על העליונה וסגר את הסאגה עם סוף טוב לכולם. במהלך הפקתו, הסרט קיבל שלל שמות שונים ומשונים. השם המקורי, שכבר כיכב בפוסטרים ובמודעות יחסי הציבור היה "נקמתו של הג'דיי". אך לוקאס החליט שנקמה היא לא דרכו של הג'דיי ולכן שינה את השם לזה שאנחנו מכירים היום. אחרי שהפופולריות של סרטי "מלחמת הכוכבים" עלתה, על מנת לבלבל את העיתונאים והמעריצים, בזמן הצילומים הסרט נקרא "קציר כחול" (Blue Harvest) ותויג כסרט אימה.

מעבר לפרטים העסיסיים מאחורי הקלעים של הפקת "שובו של הג'דיי", ולא חסר, הוא מכיל דמויות ופריטים שיישארו אייקוניים לנצח בעולם הקולנוע. מאפיין בולט של "מלחמת הכוכבים" הוא הדמויות והיצורים המוזרים בו. ללוקאס הייתה חיבה יתרה לבובות האלו וכאיש חזון של אפקטים מיוחדים, הוא חיפש לשכלל ולהעמיס את היקום הזה בכל טוב. כך פגשנו לראשונה את יודה, דארת' ויידר ואת ג'אבה ההאט, מעין תולעת אינטר-גלקטית דוחה, גנגסטר חסר רחמים. הבובה של ג'אבה הייתה מרשימה בגודלה ונדרשו 8 אנשי צוות כדי להפעיל אותה.

כמובן שאי אפשר לשכוח את הביקיני האלמותי של הנסיכה ליה. בימים שהמילה החפצה לא הייתה בלקסיקון העולמי ובטח שלא בהוליוודי, לוקאס נענה לדרישתה של קארי להתלבש בתלבושת מעט יותר נשית. לא בטוח שהיא התכוונה דווקא לזו, אבל לוקאס ענה לה בדמות הביקיני שלא משאיר מקום לדמיון, ועד היום הוא אחד הפריטים הזכורים, לטובה ולרעה, בקולנוע.

מה שהתחיל בתור סרט אופרת חלל לילדים זבי חוטם, חנונים בגילי 13 ומטה, הפך בן לילה לטירוף כלל עולמי ולתורה שלמה שאנשים חיים לפיה עד עצם היום הזה (יש קהילה שלמה של חסידי גד'יי בארה"ב). היחסים של ג'ורג' לוקאס עם אנשי ההפקה, הבמאים והשחקנים, מעולם לא היו אידיאליים. לוקאס עשה שינויים תכופים בתכניות שלו, שכתב תסריטים וחתך סצנות מהותיות. הכל הגיע לשיא ב"שובו של הג'דיי", שהצליח לחשוף במעט את החולשה של סרטי "מלחמת הכוכבים".

יחד עם זאת מתחת לשכבות הילדותיות הטיפשיות, האיווקים המיותרים (שבמקור היו אמורים להיות בכלל ווקים) והטלנובלה המעייפת של משפחת סקייווקר, מסתתרים סיפורים עמוקים ורציניים על יחסים בין-משפחתיים, קונפליקטים תהומיים ואפלת הנפש האנושית. השינויים שעשה לוקאס ביצירה שלו לטובת מכירת מרצ'נדייז ושאר צעצועים, פגמו בה אבל במרוצת השנים, על אף החולשה של "שובו של הג'דיי" אל מול קודמיו, אחרי 40 שנה הוא עדיין סגיר לא רע לטרילוגיה מעולה שאחריה, עולם הקולנוע כבר לא נראה אותו הדבר.

לכתבות נוספות במדור Seret מהעבר >> לחצו כאן