Seret מהעבר: 20 שנה לברוס הגדול מכולם

ג'ים קארי לעולם לא באמת היה צריך כוחות מיוחדים בשביל להיות מדהים, אבל אם כבר אז כבר. ככה זה כשאתה האדם המצחיק בתבל, הכל הולך לך בקלות – אז מה זה בשבילך כבר להיות אלוהים? עשרים שנה בדיוק עברו מאז צאתו לאקרנים של ''ברוס הגדול מכולם'', ולטעמי עדיין מדובר באחד מסרטי הקומדיה הטובים של המאה ה-21. אני לא זוכר עוד הרבה סרטים קומיים מאז תחילת שנות האלפיים שסיפקו כל כך הרבה רגעים זכורים ומצחיקים עד דמעות.

עלילת הסרט, המבוסס על ספר בשם "Almighty Me" משנת 1991 מאת הסופר רוברט בוש (שלא קיבל קרדיט על כך לאחר שהזכויות נמכרו לדיסני), סובבת סביב ברוס נולאן (ג'ים קארי), כתב חדשות מקומי בבפאלו, ניו יורק. השעות הרבות אותן הוא מבלה בזירות רצח, או בבילוי לצד דמויות משעממות עד מוות – גורמות לו לקנא ללא הרף במגישי החדשות היושבים באולפנים הממוזגים ומקבלים את מירב הקרדיט.

מנגד, בת זוגו של ברוס, אותה מגלמת ג'ניפר אניסטון (באחת ההופעות הקולנועיות הטובות שלה), מוצאת עצמה נבלעת תחת המרמור הבלתי פוסק של בן זוגה. הכל משתנה בעת שברוס מעביר שידור חי ממפלי הניאגרה. בעקבות הודעה שהוא מקבל, מתחיל יומו של ברוס להפוך לנוראי ונוראי יותר עד שרצף אירועים מופלא מוביל אותו לפגוש את מורגן פרימן או בשמו האחר אלוהים. הוא נותן לו את כוחותיו למשך שבוע, תוך שתי הגבלות: אסור לברוס לחשוף את כוחותיו לאיש, ואסור לו להתערב ברצונם החופשי של אנשים.

אמנם זהו לא הסרט הכי טוב של ג'ים קארי כי הרי אי אפשר להתווכח עם "המופע של טרומן", "איש על הירח" ואפילו "טיפשים בלי הפסקה". אבל בכל הקשור לסרטי הקומדיה של קארי, מבחינתי "ברוס הגדול מכולם" הוא ללא ספק אחד משלושת סרטיו הטובים בז'אנר הספציפי הזה. במאי הסרט, טום שדיאק – כישרון די מבוזבז למען האמת, נעלם לגמרי מהמרקע, לאחר ששיתף פעולה עם קארי בעבר.

השניים עשו את זה בגדול ב''שקרן שקרן'' המופלא, שבקלות ממוקם במקום הרביעי ברשימה הדמיונית שהמצאתי לסרטי הקומדיה של קארי (וגם בסרט הפריצה של קארי – "אייס ונטורה". אבל ב"ברוס הגדול מכולם", נראה כי משהו טוב השתחרר בכימיה בין השניים. התזמון, אופי הבדיחות, הרגישות של קארי והחיבור שלו עם פרימן ואניסטון – הופכים את הסרט לחובת צפייה לכל מי שאוהב פשוט ליהנות.

צריך לומר כי בזמנו, הביקורות לא היו מחמיאות בצורה די מוחצת עם רק 48% ביקורות חיוביות באתר "רוטן טומטוס". היו כאלה שהרגישו שהסרט די מחמיץ את המטרה ושאולי קארי מתאמץ יתר על המידה. לטעמי, מדובר בקארי שונה, בוגר יותר וכזה שמוכן לקחת על עצמו סרט שהוא קצת מעל לרמת הקומדיה הממוצעת שלו. מה גם שסצנות כמו זאת שבה קארי מכתיב את מילותיו של סטיב קארל, חוצה את ים סוף בכוס הקפה שלו או מתערב עם פרימן על המספר אותו הוא מסמן עם היד מאחורי גבו, הם באמת סצנות נהדרות שעברו את מבחן הזמן. הקהל לעומת זאת אהב הרבה יותר והסרט הכניס כ-484.5 ברחבי העולם, מה שהפך אותו לסרט החמישי בהכנסותיו ברחבי העולם בשנת 2003 ולסרט המצליח ביותר מבחינה מסחרית בקריירה של קארי.

אז נכון, ההומור הפיזי שם, החיקויים שם וסלפסטיק שראינו בעבר מקארי גם נמצאים שם, אבל האם זה דבר רע? מה גם, שלאור סרט ההמשך המזעזע, "מבול של צרות" (שגם בוים בידי שדיאק ובו סטיב קארל זכה להפוך לאלוהים), קשה שלא לאהוב במיוחד את ברוס. ואל תגרמו לו להיכנס איתכם לסמטה מלאה בפרחחים. לכו תדעו מה הוא ישלוף מהפה שלו.