Seret מהעבר: 20 שנה לשודדי הקאריביים: קללת הפנינה השחורה

בדומה למחזות זמר, גם סרטי פיראטים נהנו ממקום של כבוד על המסך הגדול בימי הזוהר של הוליווד. ובדומה לאחיהם המזמרים, גם סרטי פיראטים נעלמו כמעט לחלוטין מהנוף הקולנועי, מלבד כמה הבלחות, מוצלחות יותר או פחות. אבל בחיים, כמו בהוליווד, טרנדים עושים קאמבק ולתקופה מסוימת "אררר" חזר להיות משפט מקובל בקרב מעריצים, והכל בזכות סרט אחד שהתחיל את הטירוף המחודש בשם "שודדי הקאריביים: קללת הפנינה השחורה".

עוד לפני שאיש ראה סצנה מהסרט הוחלט שגור ורבינסקי מביים כישלון קופתי וביקורתי ענק. ארול פלין מנופף בחרב על הסיפון כבר מזמן לא היה באופנה וסרטים מבוססים על מתקני שעשועים כמו "שודדי הקאריביים" מעולם לא הצליחו במיוחד. בנוסף מסע היח"צ הציג את הסרט בתור הרפתקת אקשן על טבעית קשוחה עם ג'וני דפ בתחפושת משונה והקהל התכונן לאסון קולנועי. למרבה המזל איש מיוצרי "קללת הפנינה השחורה" לא לקח את הביקורות המקדימות ברצינות תהומית. ורבינסקי הצטרף לפרויקט, בין היתר, כי אהב את מתקן השעשועים בתור ילד ורצה לשחזר את האווירה כיפית והמצחיקה שבו. כך שבמקום אפוס נפוח מחשיבות עצמית, הקהל שמח לגלות סרט הרפתקאות על טבעי כיפי עם חוש הומור וכן, עם ג'וני דפ בתחפושת משונה.

הסיפור נפתח עם אליזבת סוון (קירה נייטלי בת ה-18), בתו של מושל פורט רויאל. כעת כשבגרה צפויה העלמה הצעירה להתארס לקומודור נורטינגטון (ג'ק דוונפורט), אך היא בכלל מאוהבת בשוליית הנפח ויל טרנר (אורלנדו בלום) אותו פגשה לראשונה כילדה. ערב אחד מותקף היישוב ע"י צוות הפיראטים המקולל של קפטן ברבוסה (ג'פרי ראש) בחיפוש אחר מטבע זהב שנמצא ברשותה של אליזבת והיא נלקחת אל סיפון הפנינה השחורה. ויל חובר אל קפטן ג'ק ספארו (ג'וני דפ) בניסיון להציל את אהובתו, אבל לפיראט האקסצנטרי תכניות וסודות משלו.

הקאסט של "קללת הפנינה השחורה" עושה עבודה טובה, להוציא את נייטלי ובייחוד אורלנדו בלום, שניהם מעט משמימים בתפקידיהם. במקרה של בלום אופי הדמות לא לגמרי ברור. ורבינסקי רצה שויל יהיה מעין חנון גמלוני שטוב רק בסיף, אך בלום רצה לגלם אותו בתור גיבור שרמנטי וקר רוח. התוצאה הסופית היא לא לפה ולא לשם. אך שתי הופעות מתבלטות מעל כולן, הראשונה ג'פרי ראש בתור קפטן ברבוסה. ראש משחק למעשה דמות מצוירת של פיראט, הוא אפילו אומר "אררר" ונראה שנהנה מכל רגע על המסך. ההופעה הבולטת השנייה היא כנראה הסיבה ש"שודדי הקאריביים" הפך למותג ולא סיים כסרט בודד. אין ספק שג'ק ספארו הפך את ג'וני דפ משחקן מפורסם לסופרסטאר. כבר מהדקה הראשונה שבה הוא מופיע על המסך ברור שיש בו יותר משנדמה במבט ראשון. באחת מהצגות הדמויות הגדולות אי פעם נראה ג'ק בקלוז-אפ כמו גיבור נועז רק כדי לעבור לצילום רחב ולגלות שהוא נמצא בסירה קטנה ששוקעת במרץ. עד שהוא מגיע למזח מבצבץ רק קצה התורן עליו עומד ג'ק מתוך המים והפיראט צועד בנונשלנטיות על היבשה. בסצנה אחת מצחיקה וחסרת דיאלוג לומדים כל כך הרבה על דמותו של ספארו: הוא לא יוצלח או מעמיד פני כזה, יש לו כבוד שכן הוא מצדיע לגופות הפיראטים התלויות והוא מצליח במה שהוא עושה, בין אם במזל או בכוונת תחילה.

התפקיד של ספארו נכתב במקור עבור יו ג'קמן (תארו לכם את וולברין בתלבושת פיראט), אך האולפנים העדיפו את דפ שהיה ידוע ממנו באותה התקופה. אולם לא כולם היו מרוצים ממנו. דפ ראה פיראטים בתור כוכבי הרוק של תקופתם ולכן ביסס חלק גדול מההופעה שלו על גיטריסט הרולינג סטונס, קית' ריצ'ארדס (שגילם את אביו של ספארו בסרט השלישי בסדרה), בשילוב באגס באני ופפה לה פיו. ההופעה המשונה והמתנדנדת גרמה לבכירים בדיסני לפקפק ביכולתו ולתהות האם ספארו אמור להיות שיכור או הומוסקסואל. למרבה המזל הם הניחו לדפ להמשיך כרצונו והקהל נהנה מכל רגע. איש לא ראה דמות כמו ספארו בקולנוע לפני כן. מישהו שמתאווה לחופש ולחיות על פי חוקים משלו. אם הוא טוב או רע זה עניין של פרספקטיבה.

דפ זכה לשבחים רבים על התפקיד, כולל מועמדות לאוסקר, והפך למעשה לכוכב ההצגה על אף שטכנית אורלנדו בלום היה הגיבור בסגנון ארול פלין. בסרטי ההמשך, שעל איכותם ניתן להתווכח, לקח ספארו יותר ויותר מאור הזרקורים עד שהפך לגיבור הראשי. כיום הוא הפנים של "שודדי הקאריביים" והדמות הראשונה שעולה בראש כשילדים רוצים להתחפש לפיראט בפורים.

אחת הסיבות בגללן לקח על עצמו גור ורבינסקי את כס הבימוי בסרט הייתה ההזדמנות להשתמש בטכנולוגיה חדשה להחייאת ז'אנר כמעט מת בקולנוע, והוא אכן עשה זאת. לתקופה מסוימת היו פיראטים הדבר הכי מגניב שיש, אך קשה לומר שהז'אנר חזר לחיים. כמו "עלובי החיים" מ-2012 שהחזיר את הסרטים המוזיקליים לאופנה תשע שנים אחריו, גם זו הייתה תחייה זמנית.

מלבד "שודדי הקאריביים" איש לא ממש רץ ליצור שובר קופות עטור פיראטים. למעשה הניסיון הקודם "אי הפיראטים" משנת 1995 בכיכובה של ג'ינה דיוויס, היה כישלון צורם שהדהד גם בזמן יצירת "קללת הפנינה השחורה". מותג "שודדי הקאריביים" עצמו נמצא בדעיכה מתמדת, בין אם בשל חוסר עניין של הקהל, ביקורות לא אוהדות לסרטי ההמשך או ירידת קרנו של כוכבו דפ לאחר המשפט המתוקשר עם גרושתו.

אז אולי טרם חזינו בבואו של משיח הפיראטים ההוליוודיים, אך כבודו של "שודדי הקאריביים: קללת הפנינה השחורה" במקומו מונח. במקום האסון שצפו כולם קיבלנו סרט לא מושלם אמנם, אבל כיפי ומבדר. הוא נתן לנו דמות לפנתיאון שרבים ניסו לחקות אך איש עוד לא הצליח. הוא הוליד מותג שלם שיצר עולם פנטזיה מרהיב עם גיבורים, מפלצות חדשות וקרבות מיוחדים. את זה איש לא יכול לקחת ממנו או מאיתנו.

לכתבות נוספות במדור Seret מהעבר >> לחצו כאן