משמרת יום: ביקורת סרט נטפליקס

הסקרנות ההולכת וגוברת כלפי ערפדים יצרה לא מעט סרטים וספרים אודותיהם מקלאסיקה בת 100 שנה כמו "נוספרטו" דרך העיבודים השונים ל"דרקולה", "ראיון עם הערפד" עם בראד פיט וטום קרוז ועד סרטי "דמדומים" לבני הנוער. גם סרטים וסדרות אודות קוטלי הערפדים זכו להצלחה כמו "בלייד", "אני האגדה", "אברהם לינקולן: צייד הערפדים" וסדרת הטלוויזיה "באפי: קוטלת הערפדים" בכיכובה של שרה מישל-גלר. נטפליקס מנסה לשחזר את ההצלחה של סרטי קוטלי הערפדים יחד עם שלושה שחקני חיזוק: ג'יימי פוקס, דייב פרנקו והראפר סנופ דוג אבל התוצאה מאכזבת מאוד.

הסרט "משמרת יום" (Day Shift) לוקח את הצופים ללוס אנג'לס ומכיר להם את גיבור הסרט, באד יבלונסקי (ג'יימי פוקס). באד שנמצא בתהליכי פרידה מאשתו עובד למחייתו כצייד ערפדים, אך משקר למשפחתו ומספר שהוא מנקה בריכות. מכיוון שעבר על החוקים, איגוד ציידי הערפדים פיטר אותו. כעת הוא נאלץ להתפרנס ממכירת ניבי הערפדים שצד בשוק השחור. ככל שהערפד יותר קדום, כך ניביו יניבו יותר כסף. בתחילת הסרט אנו מתוודעים לדילמה העומדת בפני משפחתו של באד שנמצאת במצוקה כלכלית. לימודיה של הבת וטיפולי השיניים מסתכמים בסכום של כעשרת אלפים דולר, סכום שאין באפשרותם להשיג. לכן, אשתו שוקלת למכור את ביתם, לקחת את בתם, פייג' ולעבור לגור עם משפחתה בפלורידה.

[*]

באד הנסער מבקש מספר ימים להשיג את הכסף ומחליט לצאת למסע רציחות ערפדים שיניב לו את הסכום המבוקש. מכיוון שבשוק השחור המחיר על הניבים הוא מזערי, הוא מבין שעליו למכור את הניבים באיגוד. על מנת לעשות זאת, הוא מבקש את עזרתו של חברו הוותיק, ג'ון (סנופ דוג) שיסייע לו לקבל הזדמנות נוספת. התנאי להזדמנות שהוא מקבל הוא ציוות לחבר ארגון חנון בשם סת' (דייב פרנקו) ועבודה במשמרת יום הפחות רווחית. מתברר שמטרתו של סת' היא להשגיח על באד, לבצע תיעוד של מעשיו ולדווח לממונים. אך עם הזמן השניים נקשרים וסת' הופך פעיל בחיסולי הערפדים. במקביל דולקת אחרי באד ערפדה שרוצה לנקום בו ובמשפחתו משום שרצח את בתה. האם באד יצליח להתחמק מהערפדה ולגייס את סכום הכסף שישאיר את בתו לצידו? על התסריט הופקדו שיי האטן ("צבא הגנבים") וטיילר טייס, שזו טבילת האש שלו בעולם התסריטאות. התסריט מאוד בנאלי וידוע מראש. כך סצנת הפתיחה מזכירה יותר מדי את הסרט "מגרש השדים". התסריט מכיל דיאלוגים דלים, שמתבססים בעיקר על בדיחות שברובן לא מצחיקות עם הרבה שימוש בהפרשות גוף למיניהן כמו פיפי, קקי וקיא. אין עומק לדמויות וגם הדמות הראשית של באד לא עוברת שינוי לאורך הסרט.

דווקא הבימוי הקצבי של ג'יי. ג'יי פרי מכניס אנרגיות ומפיח חיים בסרט. למרות שזו מלאכת הבימוי הראשונה שלו, עצם היותו פעלולן בסרטי לחימה מביאה רמת פעולה גבוהה ובעיקר על זה נשען הסרט: הרבה אקשן, הרבה בדיחות ומעט עומק רגשי. ג'יימי פוקס שחקן דרמטי מרגש שאף קטף את פרס האוסקר בעבר. הפעם הוא מככב בתפקיד אקשן לא מספיק אמין ומשכנע. לעומתו דייב פרנקו בתור החנון ההיסטרי מאוד משכנע ומשעשע וסנופ דוג מבליח בתפקיד קטן שנחרט תודעה. למרות זאת מדובר בסופו של דבר בסרט אקשן רדוד ובנאלי.