יום הקולנוע הישראלי: ההמלצות של כתבי האתר

המשלחת - סרטו של הבמאי אסף סבן (״בית בגליל״) עוקב אחר משלחת של בני נוער מכיתה י״א במסעם לפולין. במרכז העלילה ניצב עומר פרישמן (יואב בבלי המקסים), תלמיד חינני וביישן, שיוצא למסע עם עם סבו ניצול השואה יוסף (עזרא דגן) ובני כיתתו בהם חברתו הטובה ניצן (נעמי הררי), חברם עידו (לייב לב לוין, ״שעת אפס״) והמורה עינת (אלמה דישי, ״איש חשוב מאוד״).

מערכת היחסים בין שלושת החברים תעמוד למבחנים, המסע שלהם יוביל אותם לכיוונים בלתי צפויים שיעמתו אותם עם הכיוון אליו הם הולכים בחיים ועם ההיסטוריה של העם היהודי שלופתת אותם אל העבר הנורא. סבן מראה ברגישות כיצד המראות והסיפורים הקשים משפיעים על נפשם הלא מעוצבת לחלוטין של בני הנוער ושוברים משהו בה. מצד שני הוא גם חוגג את החיים, האהבות הראשונות, התחושה של מסע אל הלא נודע והיכרות עם אנשים ותרבויות חדשות. (אלעד שלו)

הענקים של אי הפסחא - סרטו החדש של דובר קוסאשווילי ("חתונה מאוחרת") הוא סרט מהוקצע ומסוגנן. לפעמים הוא מרגיש כמו שילוב של אלמודובר ושל קוסטוריצה בהיבטים העיצוביים והסימבוליקה שלו; יכול להיות שלפעמים הוא גולש למנייריזם וסמליות יתר. גם אם זה בא על חשבון העומק, הסרט הזה הוא כיף טהור.

"סרט מתאר את עולמן של שתי משפחות בקהילה הגאורגית של אור יהודה בתחילת שנות השבעים, ובלבו שתי פרשיות אהבה, האחת בין שני ילדים, זאזא וזהבה, והשנייה בין מדיאה, חיילת יפהפייה לבין ואז'ה, צעיר שרמנטי שהוא בריון מסוכן ומפלצתי, וגם פייטן ופילוסוף. מבחוץ התפאורה היא של ישראל של הימים ההם; מבפנים התפאורה היא קווקזית לחלוטין. מין, אוכל, רגשות וכסף, שולטים באופן כמעט חופשי. הסרט הזה הוא מבט מפוכח מאוד על טבע האדם ועל ישראל; אין בו שום נימוס וצדקנות פרוגרסיביים, אבל גם אין בו הסוואה של הטבע הנורא של הקודים של החברה השמרנית. (רפאל תמנה)

7 ברכות - הזוכה הגדול של טקס אופיר מספר את סיפורה של מארי (ריימונד אמסלם, בתפקיד גדול מהחיים) שחזרה לארץ הקודש כדי להתחתן. לאחר החתונה היא תנהג כמצוות שבע הברכות ובכל יום תאכל ארוחה חגיגית אצל אחד מקרובי משפחתה. אולם "7 ברכות" מעמיק בנושא הילדים שנמסרו במרוקו ממשפחה אחת לאחרת. השילוב של מעשה מסירת הילד (מארי נמסרה לדודתה) עם הדינמיקה וסיר הלחץ המשפחתי יביא את הסרט לייצר סצנות עוצמתיות עוצרות נשימה שעליהן מנצחת ביד רמה איילת מנחמי, שמצליחה לנווט את קאסט השחקנים הגדול והנהדר. "7 ברכות" הוא סרט שמרגש עד דמעות והוא הסרט הישראלי הטוב ביותר שראיתי השנה. (רון פוגל)

גן קופים - סרטו החדש (ואולי האחרון?) של המאסטר אבי נשר. סופר מתוסכלת מנסה להנציח עצמו באמצעות אישה צעירה. היגד מעניין על עולם הספרות עם קאסט אדיר בראשות אדיר מילר והתגלית סוזנה פפיאן ("סובייצקה"). (רון פוגל) העיר הזאת - עמית אולמן, במאי ויוצר הסרט שמבוסס על הצלחה מצליחה פרי עטו שרצה מזה קרוב לעשור, מביא במלוא הוד והדר את ז'אנר הסרט האפל לישראל. הוא אף הופך את העלילה הקודרת למחזמר ראפ והתוצאה מפתיעה ומרהיבה .בעיר קודרת מגיעה בחורה במצוקה בשם שרה בנט, (מוריה אקונס הנפלאה) למשרדו של הבלש ג'ו (אולמן) ומבקשת לשכור את שירותיו של הבלש כדי למצוא את אחותה הנעדרת.

מוזיקת הראפ מתאימה ככפפה ליד בעלילה והתוצאה מהפנטת, מצחיקה ובעיקר סוחפת. אולמן ושותפיו מצליחים להשתמש בעברית בצורה מדויקת ולעתים משעשעת עד כאב. הסרט הוא הוכחה שאפשר להעז וגם באמצעים דלים ליצור סרט אינטליגנטי, מצחיק ובעיקר מהנה שמשתמש בז'אנר אהוב ובורא אותו מחדש כאן בארץ הקודש ובעברית וירטואוזית ועתירת משחקי מילים. (רון פוגל)

לרוץ על החול - קומדיית ספורט נבונה ומאד אקטואלית על פליט אריתריאי שבטעות הופך לשחקן החיזוק של קבוצת מכבי נתניה. קים אור אזולאי והתגלית שון שונסלה מונגוזה מצוינים בתפקידים הראשיים, לא רק לאוהבי ספורט! (רון פוגל)

בית - בני פרדמן מביים סרט עוכר שלווה המבוסס על סיפורו האישי. בחור חרדי פותח חנות מחשבים באמצע מאה שערים ונתקל בהתנגדות הקהילה. זוכה שני פרסי אופיר לרועי ניק בתפקיד הראשי ודרור קרן כראש ועד גאולה המאיים. יופי של סרט. (רון פוגל)

כולם מחכים רק לי - הבמאי יונתן הראל בגילומו של אקי אבני זה עתה שב לישראל מפסטיבל קאן שבו זכה בפרס הגדול. הוא מתוודע לאסונותיו המשפחתיים, החברתיים, הכלכליים והמקצועיים, וגם לפגמיו כאדם, ומנצל את החגיגה הגדולה שעורכת עבורו אשתו השנייה כדי להסתתר במכוניתו ולהאזין לנוכחים הרבים באמצעות מחשב נייד שמחובר לרשת חכמה של מצלמות ומיקרופונים שהתקין ברחבי ביתו, כדי לגלות מה חושבים עליו אנשים ואילו מזימות נרקמות סביבו. רבים ממיודעיו וקרוביו מזלזלים בו או מנסים לגזול ממנו, כך הוא מגלה, את זוגיותו, את כספו או את הזכויות על סרטיו.

אין ספק שאבני בא לסגור כאן חשבונות ממקום זועם; הסרט משאיר את הצופה עם טעם עכור של כוח ושל תחושת ניצחון אפלה ואלימה. אולי אבני יודע שהוא חי בחברה שבה יותר מדי אנשים חושבים לפעמים שכולם מחכים רק להם, ושגם הוא כזה, אבל שלא באמת מחכים לו - והסרט הזה הוא ניסיון גמילה אמנותי עכור וסוחף. (רפאל תמנה)

המזח - מבוסס על אירועים אמיתיים שהתרחשו בימיה הראשונים של מלחמת יום כיפור. ד"ר נחום ורבין (מיכאל אלוני) מגיע אל מוצב מבודד כרופא מחליף למספר ימים. במקביל הוא מכיר את מפקד "המזח" שלמה ארדינסט (דניאל גד, "שבאבניקים"). אך ההרמוניה ששררה במוצב הופכת עד מהרה לאירוע מצמרר ולקרב עקוב מדם. 42 חיילים בפיקודו של שלמה נאבקים להדוף התקפות אויב שבמהלכן מחצית מהלוחמים נפצעים או נהרגים.

כיצירה קולנועית העוסקת בדרמת מלחמה "המזח" היא אחת ההפקות המרשימות שנראו כאן בשנים האחרונות ואולי הטובה ביותר שנראתה במחוזותינו מזה זמן רב. "המזח" מהווה תזכורת מצמררת למה שעלול להתרגש על ישראל בימים אלה כשזחיחות ההנהגה אינה נשמעת לדרגים המקצועיים על האסון המתהווה בשערי מדינת ישראל. (אור טילינגר)

הפילגש- סרט הבכורה באורך מלא של מעיין ריף. אניה בוקשטיין היא נטשה, אלמנה אמידה שבעלה אסף המחזאי נפטר במפתיע, דאנה איבגי היא אלה, מעצבת התלבושות בתיאטרון שבו עבד אסף שניהלה עמו רומן בן 4 שנים. בעוד נטשה זוכה לקלוז'ר ולניחומים בשבעה, איש לא מודיע לאלה שאהובה מת והיא נאלצת להילחם על מקומה והכרתה כפילגש הלא רצויה. היא מתחילה להגיע לשבעה ומפתחת קשר עם נטשה ועם אחיו הצעיר של אסף.

ריף מוכיחה בסרט את שליטתה במדיום הקולנועי, כשהיא משלבת במיומנות לא אופיינית לקולנוע המקומי בין קולנוע ריאליסטי לסצנות סוריאליסטיות ומטאפוריות המדמות את מצבה הנפשי של אלה. בוקשטיין זוהרת בתפקידה ואיבגי מעניקה עוד תפקיד מוצלח ברזומה העשיר שלה. (אלעד שלו)

החייל הנעלם - זוכה פרס אופיר לצילום, חייל (עידו טאקו) עורק משדה הקרב ומגיע לתל אביב הכביכול שלווה. אמירה צינית ומתוחכמת על חיים בצל המוות ועל היחיד בתוך חברה מקובעת. סרט למיטיבי לכת. (רון פוגל)

טעם התפוחים אדום - הבמאי הדרוזי איהאב טרבייה משרטט פרשת דמים שמפעפעת בתוך הקהילה הדרוזית בצפון רמת הגולן, מקץ חמש או שש שנות קרע ובלבול שניחתו עליה עם התקדמות המלחמה בסוריה. הנוכחות האנושית החמה והרכה של גיבור הסרט קאמל, שמגלם מכרם חורי, מסייעת לצלוח את הפרשה הזאת. קאמל הוא שייח שעליו לקבל החלטות קשות לנוכח הצורך לפשר בין הנאמנות הלא נמנעת לישראל לבין הנאמנות הלא נמנעת לאסד כדי להגן על הקהילה, אבל אמונו במשטר אסד ובצדקת דרכה של הקהילה שסומכת ידה על אסד, מתפורר לנוכח הזוועות שמחולל משטרו. בן משפחה שלא ראה מאז שנת 67 מופיע על פתחו ומבקש הצלה, והדבר מערער את כל שאר הנאמנויות והמוסכמות שהסוו צרכים ודחפים הישרדותיים, שיש עתה לפקפק בהם כליל. מומלץ מאוד. (רפאל תמנה)

האסיר X - סרטם של הילה מדליה ועמוס רוברטס הוא דוקומנטרי אקטואלי יותר מתמיד, על אף שהסרט מתעד מקרה שהתרחש בשנת 2010 על אסיר אלמוני שנמצא מת בכלא איילון. סיפורו של סוכן המוסד בן זיגייר, אזרח אוסטרלי/ישראלי שהואשם בבגידה ונאסר. הסרט מתאר את התגלגלות סיפורו של זיגייר הפטריוט שהסתבך. הוא עוסק בנקודות אפלות של מערכות השלטון בישראל, על כך שאנשים חפים מפשע יכולים להיעצר, להיות מועלמים בתוך בתי כלא, כאשר מערכות החוק אינן שקופות ומסתירות את האמת מפני האזרחים, התקשורת ואפילו קרובי המשפחה של המואשמים. סרט חובה לכל אזרח בישראל. (יאיר הוכנר)