אנשים שהם לא אני ביקורת סרט

People That Are Not Me Movie Review

מור קומפני על "אנשים שהם לא אני":
"דרמה קומית או קומדיה עצובה כובשת בפשטותה"

סרט ארכיון שתף/י

משחק הדס בן ארויה, יונתן בר אור, מאיר טולדנו, הגר אנוש במאי/ת הדס בן ארויה

ישראלי

ביקורת סרט לאנשים שהם לא אני מאת מור קומפני | מבקרת קולנוע

ציון המבקר

"כאב מוכר"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

6.7/10

היכן תצפו?

בקולנוע

46.2% בבית

38.5% לא אצפה

15.4%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

אחרי סבב פסטיבלים מוצלח בעולם כולל פרס הגרנד פרי בפסטיבל מאר דל פלטה הארגנטינאי, מגיע "אנשים שהם לא אני" להקרנות מסחריות בארץ. מדובר בפרויקט הגמר של הדס בן ארויה באוניברסיטת תל אביב שהורחב לכדי פיצ'ר מלא וצולם בפחות מעשרה ימים בתקציב קטן יחסית. בן ארויה, שגם כתבה את התסריט, מגלמת את הדמות הראשית, צעירה בשם ג'וי המתגוררת בתל אביב ומתקשה להתגבר על הפרידה מהחבר האחרון שלה. תוך כדי, היא מנסה להיקשר לבחור חדש (יונתן בר אור) ומבלה את זמנה בסטוצים אקראיים, ברים ומסיבות שהיא לא באמת נהנית בהן."אנשים שהם לא אני" מצטרף לשורה של סרטים המנסים ליצור הצצה או תמונה בהירה יותר של דור ה-Y, אך בניגוד לחיפוש המקצועי והאישי המאפיין סרטים אלו, בן ארויה מתמקדת דווקא בשיממון, בתחושת האפסיות והכלום אל מול החיים השוקקים המתבקשים, כביכול, בעיר גדולה וסוערת. היא מתחקה אחר דמויות מנותקות ותלושות זו מזה שאוגדו יחד בדבק גס, ומייצרות אינטימיות מזויפת או מאמצים אישיות כיסוי ססגונית הרחוקה מהם בתכלית.

ראשית כדאי לומר שהואיל ומדובר בפרויקט גמר שהורחב, מורגשת העשייה הבוסרית בסרט. הבוסריות מגיעה לידי ביטוי במשחק של חלק מדמויות המשנה וברפליקות שלא תמיד עובדות. אפילו השימוש בשיר "The is not a love song" על רקע סצנה אייקונית בה הגיבורה משוטטת עם אזניות ברחוב דיזינגוף מרגיש מעט שחוק (בייחוד לאור השימוש הנרחב של השיר הזה בסדרות וכן בסצנה בולטת ב"ואלס עם באשיר"). אולם נדמה שדווקא הבוסריות הזו, בסצנות אחרות, מביאה לידי ביטוי את הכישרון הרב של בן ארויה ותורמת לסוד קסמה של היצירה הזו.הצילום התזזיתי בסרט מתפרש על פני שוטים ארוכים, ממש כמו זרם תודעתי של הגיבורה המבולבלת בחיפוש אחר הזהות שלה. ג'וי, גיבורת הסרט, היא לא גיבורה שגרתית בנוף הקולנועי הישראלי. היא שוגה, היא אכזרית לעיתים, היא מנוכרת ובכל זאת יש בה משהו מוכר לזרא עבור כל מי שנאבק על קיומו בעיר הזו בעשור האחרון. אני סבורה שכל בני הדור שלנו, המתגוררים בתל אביב, ימצאו את עצמם בין הסטוצים המביכים, האהבות הנכזבות והשיחות היומרניות. אצלי זה קרה דווקא ברגע פשוט אחד של הגיבורה בסופרמרקט השכונתי, בעודה רוכשת אריזת צ'יפס קפוא למיקרוגל, שיהפוך בהמשך לארוחה שלה מול בהייה בטלוויזיה תחת ערימות קטשופ. המזון של הצעירה הזו מהיר ולא מזין כמו ההחלטות שהיא מקבלת והנתיבים ביניהם היא מדלגת.

כל זה מוכר. מוכר מאוד. מוכר מידי ונוגע ללב. בן ארויה מצליחה לפצח כאן הוויה ותחושות שקשה לתרגם ויזואלית -בעולם בו העצמי מטושטש על ידי תבניות ושברון לב הוא המניע המטלטל של כל מעשה. כן, יש כאן ריכוז עצמי מזוקק ברמות גבוהות מאוד, הרבה פרובוקציה, עירום ומין אבל נוכחתי לדעת שלא רק קהל היעד הטבעי של הסרט – צעירים תל אביבים - התחבר אליו. גם קהל מבוגר יותר ולא מקומי צחק מהשנינות שלו, כעס ואהב את הגיבורה שלו בו זמנית. בן ארויה מגלמת את הגיבורה היטב בכנות מרגשת. הזעם המתעורר במהלך הצפייה מהאגוצנטריות המוכרת שלה מעיד על כך שללא ניסיון במשחק, הצליחה בן ארויה ליצור הופעה מרשימה ביותר."אנשים שהם לא אני" משתייך לסוג הסרטים שהייתי שמחה לראות יותר על המסך הישראלי, מעין mumblecore מקומי, על הרגעים המביכים והאנושיים ביותר. זו יצירה אינטימית שצוחקת על היעדר אינטימיות, מרוחקת ובכל זאת קרובה כל כך. זה בהחלט סרט למי שמבקש לצפות בקולנוע מעט אחר ומוכן להכיל את הדמיון שלו אליו, וגם את אלה שהם לא הוא, או אלה שלא היה רוצה להיות.

מור קומפני | מבקרת קולנוע

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י

שלח/י

אנשים שהם לא אני - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: anipoגיל: 4603/02/2018 22:51:03

5/10

הייתי מסכם כך:WTF. חלול כמו הדמויות המרכזיות. יכול להיות שיוצרי הסרט רצו לשחזר סוג של "דיזנגוף 99" אבל זה רחוק מזה. סיפור על בחורה צעירה ולא סגורה על עצמה בשם ג''וי ,שחברה נפרד ממנה. זמן קצר לאחר מכן היא מכירה בחור שגם הוא כמוה פוחד ממערכת יחסים מחייבת.ג''וי מגלה מהר מאוד שכמו שפוגעים אפשר גם להפגע. הסוף קצת ביזארי. אחד הסרטים הישראלים הגרועים שראיתי.

שם: מיכאלגיל: 6319/01/2017 14:56:24

9/10

סרט מעולה ונוגע ללב. לשחקנית כישרון ענק שעושה את הסרט לכל אורכו והצילום נפלא. הסיפור קצת עצוב ומציג את העולם הקשה והריקני של דור ה Y המחפש את עצמו. יחד עם זאת יש בסרט המון אנושיות ותמימות. סרט ראשון בבימוי ומשחק של הדס בן ארויה ואני מקווה ובטוח שנראה עוד רבים וטובים.

שם: משהגיל: 4510/01/2017 12:57:31

7/10

בהחלט לא סרט לכל אחד. הסרט הזה הוא בעיקר עצוב. תמונה עגומה על דור ה Y ובעיקר על הבועה התל אביבית המרוכזת בעצמה. על דור נרקסיסט שגדל כאן ועל הניכור והחיפוש אחרי משהו לא ברור. מי שיצפה יכול לומר אולי שהדמויות הן קיצוניות אבל הן מגלמות בתוכן את כל החולי של הדור הזה ומסתובבים כאלה בכמויות בעיקר בבועה העירונית. אין כאן באמת עלילה אלא יותר חוויה מתמשכת של אי נוחות סצינת הסיום אולי מדגימה יותר מהכל את הפאתטיות

ל 4 ביקורות גולשים נוספות

קישורים