אויר לנשימה

הזכיר לי את "עיר החטאים" מבחינת האלימות, האווירה והסגנון, רק בלי הקומיקס. מספר דמויות שמעורבות בארבע סיפורים אישיים שמצטלבים אחד עם השני. בכל המקרים יש איזכור של חוויות ילדות, שמראה שצלקות מן העבר נסחבות איתנו אל חיינו הבוגרים והן משפיעות לאורך כל הדרך. מאוד ענייני וללא בזבוזי זמן מיותרים על דיאלוגים או אירועים שלא תורמים לסיפור. שחקנים מהשורה הראשונה הם תוספת כח משמעותית.

כמה סיפורים שמתחברים לסיפור אחד בצורה די מעניינת. כמה חורים בתסריט שקצת מעיבים על ההנאה מהסרט. משחק טוב של כל השחקנים.

The Air I Breathe רשימה מכובדת של שחקנים טובים שלא ממש מצליחים להרים את הסרט על גבם,אהבתי איך שהסיפורים בסרט מתחברים,אבל בגדול לא סרט שהייתי ממליץ עליו.

לפי דעתי זה סרט מדהים! ומרגש כמובן. ואני חושב שדווקא יש בו מסר,המסר הוא שלכולם קורים דברים רעים בחיים ולמרות זאת צריך להמשיך הלאה,להמשיך לחיות. מדהים עד כמה לאנשים אחרים יש השפעה על חיינו.

אתחיל בנקודת האור- הסרט משופע בשחקנים נהדרים. אבל התסריט, הוי התסריט, מה קורה שם לעזאזל? ולמה? הסרט אויר לנשימה הוא כמו מוזיקה בווליום גבוה מידי- החומרים נכונים אבל העוצמה אוטמת אותך וגורמת לך לשים ידיים על האזניים ולקוות שיגמר....

שלושה סיפורים הקשורים זה בזה בקשר רופף ולעיתים אסוציאטיבי בלבד. אפל ודיכאוני, אבל מה המסר לכל הרוחות?... משחק טוב, דיאלוגים טובים עד יומרניים. הרבה דם לעיתים.

הבמאי הפריז בקיצוניות בפרוש המושגים בסרט אושר עונג עצב ואהבה,התסריט ערוך היטב אך נראה כמו בסרטי מאפיה עם הרבה אלימות,ארבעה סיפורים וגורלות שנשזרים ומתחברים בלי הפתעות. משחק מצוין של כל השחקנים. 7 בסולם מורפיאוס