אלגנטיות של קיפוד

מערכת יחסים מיוחדת ועדינה בין שלושת קומות בבניין באלגנטיות של קיפוד-The Hedgehog. סרט מיגע להצגה יומית.

סרט מקסים, עדין, פשוט ומתוחכם. יש לו קסם משלו. מיוחד מבחינת הצילום, התוכן, הכתיבה, העריכה, והמשחק. לא מומלץ לצעירים (מתחת לגיל 20).

סרט צרפתי נפלא ורגיש תענוג צרוף מרגע ראשון ועד סופו שחקנים רגישים ומצויינים במאי חכם וחדשני ממתק אמיתי

חמוד. עם אמירה. יש לו כמה רגעים מצויינים.

מסוג הסרטים שלא ברורה כוונת המשורר.שלושה סיפורים שמתרחשים באותו בניין דירות על ילדה בת עשירים שמתכננת להתאבד ביום הולדתה ה-12, שוערת בניין אפורה שלומדת להיפתח מחדש לאהבה ודייר חדש בבניין. לא מהנה, ודאי לא הסוף הלא ברור, לא מחכים ורק לעתים מרגש במעט. אפשר לוותר!

אלגנטיות של קיפוד מושלם. רעיון מבריק מסביבו יצרו סרט מופת: חכם, רגיש, שחקנים יוצאים מן הכלל, צילום, הקפדה, בימוי - מושלם. כול כך נכון כי את העושר אפשר לנצל באופנים כה רבים: שתי המשפחות בסרט מייצגות שני קצוות, כה שונים. כול אחד מהצופים יכול לבחור בעצמו. יחסי האנוש בסרט, היכולת לראות את האדם מעבר ומתחת - מרגש ומעורר מחשבה.

סרט מאכזב עבורי. עלילה חלשה, סטראוטיפית. דמויות מוגזמות וחסרות אמינות בעיני. יש חומרים נכונים. אבל הביצוע הטוב יחסית של הבת אינו מחפה על משחק ירוד המבוגרים. קצת מפתיע לנוכח הביקורות. סצנת הסיום מגיעה לשיא בעיני של חוסר רגישות. הנמנום הקל שלי בהצגה ראשונה לא נבע דווקא מעייפות

על האנשים השקופים בחיינו. כמה מהם אנחנו מפספסים?! סרט מקסים ונוגע ללב! מומלץ בחום.

סרט מקסים ונוגע ללב.

סיפור פשוט, בין אישי שמצליח לרגש. הסרט מעט איטי ולוקח לו זמן להגיע למקומות המרגשים באמת. מצליח להמחיש את חייה של שוערת הבית והמורכבות הרגשית של אותה אישה. בהחלט סוף עצוב ולא צפוי, שאיני בטוח שגרם לי להרגשה נעימה.

יחסי אנוש מתפתחים בבית דירות , ילדה צלמת ,שוערת ודייר נוסף מנהלים מעגל יחסים שאי אפשר להישאר אדיש אליו. סרט קטן ורגיש שמכניס אותך לתוך המערכות המיוחדות , לאופי הקיפודי הסגור שגם יודע אחרת ורק חבל שהסוף דומה בסגנונו לסרט אחר צרפתי שלא תמיד היה ברור "מה כוונת המשורר" ומה המטרה בסיום כזה. בכל מקרה מומלץ בחום לב אמיתי , מקסים.

נפלא!!!! חכם, מעניין, שווה לב. מותח. מרגש. ועוד בצפייה בקולנוע פארק שם אין הפסקות, כך שהמתח נשמר לכל אורך הדרך. מגרה לקרוא את הספר.

סרט שמשלב בתוכו ביקורת חברתית, תשוקה לידע, אהבת אדם תוך ריאליסטיות. על הנטייה של אדם להיות קיפוד אך עם זאת אלגנטי ולבקר זאת. סרט איכותי שהמינוס היחידי בעיני שהפתרון המוצג בסרט לביקורת הוא להיות סיני ששומע מוצרט בשירותים, קורא ספרים, ואוהב אדם - לדעתי זה לא מספיק.

מקסים, מיוחד, חכם, מרגש, פשוט סרט שכיף לראות, כיף לזכור, כיף לחשוב עליו, כיף שיש סרטים כאלה... הכל בסרט הזה מהגן כמו יצירה קאמרית (לא סימפונית, לא אופרה... משהו קטן, אינטימי ונוגע) מושלמת כמעט - דמויות, משחק, עלילה, מחשבות, מוזיקה, צילומים... פשוט כיף שיש סרטים כאלה. 9 ולא 10 כי... אני אוהב יותר סימפוניות ואופרות...

סיפור קטן ויפה שמזכיר לי את אבא גוריו של בלזק. כמו באבא גוריו, גם כאן מסופר על דיירים של בית משותף שמהווים מיקרו קוסמוס. הסרט מתמקד בשתי דמויות, בילדה ובשוערת, שהמשותף להן הוא שבעוד שהן עמוקות מסקרנות ורבות פנים, הרי שלגבי העולם הן שקופות ריקות ולא קיימות. בעוד שהוריה של הילדה, שמיצגים את העולם המערבי הבורגני, מרוכזים בחייהם הריקנים ומתעלמים מהעושר ומהיופי הפנימי של הילדה ושל השוערת, הרי שהגבר היפני, דהיינו הדמות שהגיחה לסיפור מתרבות שיודעת להעריך דברים כביכול קטנים, מיצג את העולם של אלה שמסוגלים לזהות את היופי הפנימי של אנשים, שלדאבון הלב הודרו בגלל טיפשות ורשעות לשולי החברה.