סיפור על אהבה וחושך

עיבוד מקסים לספר המופתי והאישי של ע"ע. שיחזור תקופתי מוקפד, צילום אומנותי ומוזיקה שמכניסה אותנו לתוך הסיפור. נטליה פורטמן משחקת נפלא את האם השברירית ומפתיעה בעברית מעולה ואף במבטא תקופתי. כמובן שזה לא תחליף לספר..

לא מתרומם ולא נוגע. מודה שלא קראתי את הספר של עמוס עוז, אבל הסרט הוא אומנם לא גרוע אבל גם לא מספיק טוב. עמוס בן ה-10 הוא בן להורים שעלו ממזרח אירופה והעלילה מתחילה בערב אישור תכנית החלוקה באו"ם ומלחמת העצמאות. אימו של עמוס היא הדמות הראשית ועומדת במרכז העלילה. היא אישה עדינה ושקטה שמספרת לעמוס סיפורים מפרי דימיונה שאת המשמעות האמיתית שלהם, עמוס מבין רק בדיעבד אחרי שגדל והפך לאדם בוגר.הקו המחבר בין הסיפורים הוא "החלום ושיברו" ורק בסוף מבינים את זה. אביו הוא סופר ואיש רוח שמתפקד כדמות מישנית, אבל יש לו נוכחות בתוך הדינמיקה המשפחתית.הילדות של עמוס והמתיחות בין יהודים לערבים בתוך הכאוס שקיים בשנים ההן מקבלים ביטוי מסויים ,אבל הפוקוס הוא על סיפורה של אימו שבאיזשהו שלב ,מצבה הבריאותי והנפשי הולך ומתדרדר עד הסוף המר. הדבר הכי מרענן היה לראות את נטלי פורטמן משחקת בסרט ישראלי ומדברת עברית רהוטה. בסופו של דבר היה אפשר להוציא יותר מהסרט. ציון סופי 6.5.

בעיניי, סרט נהדר. מעביר את תחושת היישוב לפני ואחרי קום המדינה, תוך שחזור היסטורי מרשים, ומתמקד בסיפורה של משפחה אחת, משפחתו של עוז, ובעיקר בדמות אחת (בעיקר בשליש השלישי של הסרט) - אמו. למי שמעוניין, סלקום טי וי הכניסו את הסרט למאגר שלהם ממש בימים אלו. ומילה אקטואלית? אחרי הצפייה בסרט זה נראה לי כל כך מיותר, אך בכל אופן אגיד רק דבר אחד - לחשוב שמי שעשתה סרט כזה (ורבות דובר גם על הסיכונים המקצועיים שלקחה על עצמה בעשייתו ועל התמסרותה אליו) - לחשוב שהיא לא אוהבת את המדינה, ובכן, זו בדיחה לא מוצלחת.

הסרט נעלם מהקולנוע מהר מדי. ראיתי אותו באיחור של יותר משנה.לא פלא שעמוס עוז גדל והפך להיות הסופר הנהדר וההומני שהוא כיום. כל הסרט מלווה אותנו העברית הנהדרת של נטלי פורטמן (נולדה בארץ אך כמעט לא חיה כאן) והיכולית הסיפורית שלה והלירית של אבי הילד. הסרט מוקרן היום ערב יום השואה, אך נוגע בהרבה יותר ברבדי חיינו בישראל של שנות הארבעים. כדאי מאוד לראות

חייבת לציין שלא כל כך מבינה את הביקורות הבלתי מפרגנות ואף העוינות למחצה , אכן לא קלה היא מלאכת עיבוד ספר מרהיב כל כך , לכדי סרט , ובכל זאת התנסתי בחוויה ריגשית מטלטלת , הסצנות התקופתיות היו אמינות הצילומים השתלבו טוב עם המשחק הפשוט והביצוע העמוק של נטלי פורטמן . פשוט חוויה ...... ללכת ללכת.......

גם אם הסרט לא מושלם ואולי מעט ארוך ואיטי , הוא מרגש, והוא חשוב מאוד. חשתי צורך לחזור שוב לספר ולקרוא והגעתי למסקנה שאין סיכוי להעביר את זה כמו בספר הגאוני הזה. זה החלום ושברו, של הנשמות הרגישות שעלו/הגרו לארץ והיו גם כאלה שלא שרדו.

מי שלא ישן צהריים לפני הסרט לא מומלץ.חוץ מלהתפעל מה'תקופה' טרם קום המדינה וחוץ מלאמר כמה היא יפה האמא הדכאונית הזאת...... דבר נוסף יש כמה משפטים בעברית שממש ממש מצאו חן בעיני. דוקא המשחק של הילד לא היה מי יודע מה....

הסקרנות על חייו של עמוס עוז כילד, היא זו שגרמה לנו ללכת לסרט. אז הסקרנות מבחינת זו סופקה. אך הסרט היה איטי מאד, אפל מאד. חוץ מהילד ,לא ראיתי משחק של יתר השחקנים. מאד מאכזב.

סיפור על אהבה וחושך הוא סרט רגיש. הסרט מבויים תוך כבוד גדול למחבר הספר, עמוס עוז. קטעים מהסרט מרגשים, ומהווים תיעוד היסטורי על השנים בהן הוקמה המדינה, והקשיים שליוו את התהליך. הקטעים הדוקומנטריים, מוסיפים רובדים היסטוריים לסיפור. הייתי שמח לראות יותר מהם. אלה השורשים של כולנו. השיחזור התקופתי מרשים ביותר. הזכיר לי את שנות ילדותי בשנים הראשונות למדינה הצעירה. הסרט סובל מלא מעט פגמים: אין מספיק המשכיות בין הסצנות, והן נראות קטועות ולא זורמות. 7 בסולם ששון גואטה.

יצירת מופת שפורטת על הנימים הקטנים עם ניואנסים רווים בדקויות. סרט עוצמתי, עמוק, מרגש, ומשוחק נפלא. הסרט צולם על ידי צלם אומן. עבודת הצילום המקצועית ניכרת על המסך: ההדגשים, צילומי תקריב, תאורה מדויקת וצבעים שהולמים את ירושלים והתקופה. קצרה היריעה לתאר עד כמה התענגתי, מעבודת מצלמה שמספקת חוויה ויזואלית מרהיבה, גם למי שאינה בקיאה בתחום הצילום כמוני. מלבד הצילומים, מצאתי בעבודת הבימוי, מחשבה על הפרטים הקטנים על ידי מילים, משפטים, מטאפורות מדהימות, צילומי תקריב ואפילו צבעים. נטלי פורטמן ראויה להערכה על כישורי הבימוי, שאינם נופלים מכישורי המשחק הנפלאים והממגנטים שלה. לדעתי, בסרט הזה צריך לצפות יותר מפעם אחת, ולו רק כדי להכיל את כל קורטוב הגוונים העדינים שהוא מכיל. עונג צרוף במיוחד למיטבי הלכת שבין אוהבי הקולנוע. ציון 10 לי יניני

אני מניח שזה סרט טוב על משפחה על רקע הקמת המדינה. מתרכז בעיקר בבעיות במשפחה והאמא חולת הנפש. אני לא יכול לפסול את הסרט אבל הוא איטי מאוד. קשה לי לומר שהוא מביא איזה תובנות חדשות ואישית השתעממתי עד מוות.

מרגש עד דמעות

הסרט "סיפור על אהבה וחושך" הוא סרט יפהפה, מרגש ומעמיק. קראתי את הספר של עמוס עוז והסרט מעביר את רוח הספר. מאד נהניתי והתפעלתי מהכישרון והמקצוענות של נטלי פורטמן. הסרט לא מומלץ לאנשים שמחפשים קומדיות קלילות או סרטי אקשן.

"סיפור על אהבה וחושך" הוא סרט מפעים ביופיו, נראה שחשבו על כל פרט קטן בהפקה ובצילום המרשים, עם בימוי הנוגע של פורטמן , הופכים את הסרט הזה לחוויה קולנועית גדולה. הבעיה היא בתסריט שמסופר באירועים ללא קשר ביניהם וזה מרחיק את הלב של הצופה אל הדמויות שלו. נטלי פורטמן כרגיל נהדרת עם משחק עדין שלה בתפקיד הנוכחי, אמיר טסלר מדויק בתפקיד עמוס עוז הקטן אך גלעד כהנא בתפקיד קצת רובוטי מדי שנראה כאילו הוא מקריא את הטקסט בצורה לא אמינה וחבל. בסה"כ אפשר לכתוב שבשביל סרט ראשון שהיא מביימת, מדובר בהישג מרשים עם הרעיון הפיוטי שפורטמן הלכה איתו עד הסוף למרות הבעיות בתסריט.

באמת שנהניתי לצפות בסרט המרתק הזה. נטלי פורטמן יפיפיה שחקנית ובימאית בחסד. המשפטים הנפלאים בשפה העברית והמסרים שהסרט מעביר נוגעים ללב ומספרים סיפור רגשי וכואב. הסרט עשוי באופן של תמונה אחר תמונה והסצנות יחסית קטועות ולא המשכיות מה שיוצר רצף של מעין פאזל שמתחבר בסופו של דבר לסיפור נפלא ומעניין. כששמעתי שיש ביקורות רעות על הסרט לא הבנתי מדוע. אמנם הוא טיפונת איטי באמצע שלו אבל זה סרט ישראלי מצוין שעשוי באופן נהדר ומשוחק מעולה. מי שצופה בהרבה סרטים ישראלים וחובב אותם אין שום סיבה שלא ייהנה מהסרט הזה. מי שלא מתעניין בסרטים ישראלים וחושב שהנה הוא יבוא לראות סרט עם נטלי פורטמן ההוליוודית כמובן שלא יבין מה נפל עליו. זהו סרט איכותי שניתן להעריך רק על ידי הבנה מסוימת של קולנוע ישראלי. סרט מחשבתי שלא מאכיל את צופיו בכפית

סרט קשה, מעניין ונוגע ללב על חייו של עמוס עוז בתקופה של לפני ואחרי הקמת המדינה. מהזיכרון שלי - הסרט נעשה ברובו בצבעים כהים כהזדהות לחיים הלא פשוטים שעברו על הסופר. בסרט ניתן לחוש ולראות את הווי החיים באותה תקופה. אהבתי מאוד את הסרט אם כי היו כמה רגעים שנראו לי קצת ארוכים מדי. קראתי את הספר לפני שנים רבות ולמרות השנים שעברו הסרט הצליח להחזיר אותי לסיפור עצמו. לא בטוחה שמתאים לכולם, אבל בטוח מתאים לכל מי שאוהב את הספרים של עמוס עוז ואת הספר הזה בפרט. המשחק של כולם היה מעולה.

סרט מתיש משהו אבל מעניין. משחק נהדר של כל אנסמבל השחקנים.

סרט יפה אבל רק למטיבי לכת. הסרט איטי אבל למי שהסוף לא ידוע - זה נראה כאילו לא כל כך מובן. לדעתי מדובר במישהי עם מניה-דיפרסיה.

לא אהבתי את הסרט. הוא קודר, עצוב, מתמקד רק בבעיות הנפשיות של האם שלא הובלטו כך בספר. פרט לכך יש לנטלי פורטמן בעיה עם מיטות: עמוס ישן פעם במיטה גדולה עם גדר ברזן למראשותיה וההורים נשכבים לידו, ופעם במיטה קטנה ליד ספה נפתחת בה ישנים ההורים. כל ההתגפפות המוגזמת של האם עם הילד אינה אופיינית לתקופה ובוודאי לא לספר. בקיצור, חבל על הזמן...

לא יודע למה הלכתי לסרט הזה אבל הוא פשוט בזבוז זמן. בהתחלה היה נראה שהולך להיות סרט טוב, לא הפסקתי לחכות שתהיה קצת תפנית בעלילה והשעמום יפסק, אבל הסרט רק נמרח פשוט בלי להבין מה הקטע של הסרט ומה הם מנסים להעביר. זה יותר סרט של ביוגרפיה, בכל מקרה סרט משעמם וחבל שנכנסתי אליו עוד בVIP