היורד למעלה

לא התחברתי, העלילה נמרחת ולא ממש מובנת והסרט לא ממש זורם, אבל השחקנים סבבה

סרט יוצא דופן ומפתיע עם מימד פילוסופי חזק שגורם לך לחשוב. ההתחלה ניראית סתמית ולא ברורה אך ככל שהעלילה מתקדמת נחשפים למורכבות של שתי הדמויות המרכזיות ולסיבות שבגללן נכנסו למשבר בחייהם. הסיפור מתרחש בחיפה. משה,איש מוזר ומבולבל שגר בעיר התחתית יוצא במעלה הכרמל לחפש עגיל שאבד לאישתו. אורי, בחור צעיר שהוא איש חובב ספרות ושירה שמבריז מהמילואים אליהם קיבל צו התייצבות, עושה דרכו מטה לכוון הנמל, כדי לצאת את הארץ עם ספינת צי הסוחר על מנת להתחיל בחיים חדשים בחוץ לארץ. אחד עולה במדרגות מהעיר התחתית לכוון הכרמל והשני יורד. באמצע הדרך הם נפגשים ומסתבר שמשה היה המורה של אורי בבית הספר. לקראת הסוף ישנו טוויסט מעניין מבחינת שתי הדמויות. הפרשנות שלי למסר המרכזי היא כזו: לא על כל דבר אנחנו שולטים בחיים, אבל יש בחירות שאנחנו יכולים לעשות. שם הסרט אולי מסגיר את מוסר ההשכל, שגם ממצבים קשים ביכולתנו לעלות חזרה למעלה, הרבה תלוי בנו. חוץ מזה,חיפאים בהווה או בעבר יאהבו לראות שוב את נופי העיר המוכרים והיפים.

סרט פיוטי עם רעיונות מדליקים ושחקנים טובים, אבל יכול להיות משעמם למי שמחפש עלילה אינטנסיבית או אקשן. זה סרט מסע - נפשי ופיזי שעוברים שני הגיבורים, זה שעולה וזה שיורד. חיפאים יאהבו את הסרט בשל הנופים המוכרים.

סרט גאוני ומקסים. מהסרטים שצריכים לראות אותם פעם שנייה ושלישית כדי להבין למה התכוונו הבמאי והתסריטאי. עם זאת, נחוצה סבלנות מצד הצופה.

סרט קטן אך נפלא ומשכנע.העיר חיפה מתוארת בצילום ובסיפורים אנושיים של תושביה בתוספת הומור ישראלי ומוסיקה מוכרת. 2 סיפורים של גברים ,שניהם משחקים מצויין,שנמצאים בשלב של היסוס וחוסר החלטיות.מומלץ לנוסטלגים שבינינו.

אז מה עשה לי "היורד למעלה" כמו שהרבה זמן סרט ישראלי לא עשה לי השנה?. גרם לי פשוט לצחוק כ"כ הרבה פעמים מההומור האבסורדי והמוזר מאת הבמאי אלעד קידן. תסריט שמעניק ים של מקוריות לקולנוע הישראלי המספר על שני גברים, האחד צריך לעלות את כל מדרגות חיפה על מנת למצוא על העגיל של אשתו בעוד השני יורד את כולם כדי לרדת מישראל באוניית מסע. משחקי סאונד נפלאים שתורמים רבות לסרט מעניקות רגעים קורעים מצחוק ומחווה אחת גדולה לז''אק טאטי, דמויות אמיתיות ואנושיות ומלא דימויים תסריטאים שדורשים מהצופה צפייה נוספת בסרט הכה מבריק וחמקמק הזה.

סרט טיפשי מביך ומיותר, כבר המון זמן לא נעשה בישראל סרט ברמה טובה כמו שהיה בעבר, הוא זכה במקום ראשון? כנראה שמדובר ברע במיעוטו או שאולי הטעם של הקהל הרחב התקלקל..

סרט אומנותי ביותר, צילומים מרהיבים, משחק נהדר של איתי טיראן ואורי קלאוזנר. ניצול מירבי של העיר חיפה כאתר מושלם לסרט. פס קול מפתיע בתחילת הסרט. הקהל מחא כפיים בתום סרט.

סרט מרגש ויפה מאוד אבל נגרר טיפה יותר מדי

הסרט איטי אבל עמוק סיפור נוגע ללב על חיים של אנשים פשוטים הנופים של חיפה יפים

הדבר הקרוב ביותר שראיתי לשילוב בין ספרות וקולנוע. ואני מתכוון לזה במובן טוב. מודרניזם קולנועי במיטבו. כל הכבוד. היה נדמה לי שרק אני מבין את קסמו של הסרט, אבל בסוף ההקרנה הקהל יצא זורח. תודה.

סרט איטי וטרחני. טוב היה עושה עורך הסרט אם היה מקצר אותו לכדי מחצית. ה״עלילה״ מתרחשת ברבע השעה שלפני הסיום והיא לא שווה את הציפיה ואת כל המדרגות שהשחקנים עלו וירדו. ואני כותבת את זה מנקודת מבט של חיפאית מאוכזבת.

כחיפאים לשעבר, שלא מזמן ירדנו את המדרגות מהכרמל עד הדר, אהבנו מאד את הסרט. זה סרט לא שיגרתי. דמויות מעניינות, בימוי מדהים. מיועד לאוהבי חיפה, ולאוהבי סרטים מיוחדים.

לפני שראיתי את "היורד למעלה" לא האמנתי שיכול להיות סרט ישראלי כל כך טוב. במהלך ההקרנה, חשבתי שרק אני מרגישה ככה, אבל אז כשהסרט נגמר - הקהל באולם מחא כפיים!! ראיתי את הסרט שלשום, ומאז כל פעם שאני הולכת ברחוב, אני חושבת עליו שוב ושוב. מומלץ מאד לכל מי שיש לו רגליים ללכת, עיניים לראות ולב להרגיש.

היורד למעלה הוא סרט מיוחד, פיוטי ומרגש. יש בו אלמנטים סוראליסטיים וסימבולים והוא נוגע ברבדים שונים של החיים. המדרגות של חיפה מככבות וזה רעיון אדיר. מאד נהניתי.

אהבתי את הסרט מאד! יש בו הומור, אנושיות, הסיפורים האישיים זורמים ומשתלבים זה בזה, השחקנים מעולים. חיפה משתלבת כגיבורה אהובה. יש משהו מאד ישראלי בסרט. אהבתי כל רגע ורגע ממנו. כל הכבוד ליוצרי הסרט!

סרט משעמם ואיטי. הרעיון מעניין אך לא היתה לי סבלנות וחיכיתי כל הזמן שיסתיים כבר. משחק טוב של שני הגיבורים. לא התלהבתי מהצילום.

קסם מיוחד ומרגש - סרט עם קצב משלו שמאפשר לך את הזמן והמרחב להכיר ולהתחבר לדמויות ולמפגשים האנושיים. אין לי מילים לתאר טוב יותר את הסרט משיר הסיום שמלווה את הסרט, "...והכל זהב הכל זהב..." של חיים חפר בביצוע התרנגולים. תפרגנו לסרט ישראלי נועז, שונה, ומאוד מרגש ורוצו לראות.

סרט נפלא, יצירת אמנות עשירה ומורכבת שאפשר למצוא בה משמעויות בכל כך הרבה רבדים. לא לשבויי הקונבנציות הקולנועיות ולא לממחזרי "חומרי החיים" המוכרים. מזכיר את העיקרון של "תחת חורש החלב" של דילן תומס - פסקול של מקום לכאורה שולי, על שלל דמויותיו המוזרות וההזויות, אבל מפלח הישר לחווית אמת. לא מחוייב ל"אותנטיות" עילגת, אלא צולל וממריא למרחבי המלים לשפה עמוקה ועשירה. לא מציב ראי למה שממילא רואים, אלא מקיים את השליחות האמתית של האמנות: להרחיב את גבולות הראיה, לגלות מימדים ומרחבים גדולים יותר של האנושיות. אוהב ואירוני, ביקורתי ואמפאתי. מפתיע, חכם, ולא עוזב אותך ימים רבים.

סרט נהדר ומקורי שמעולם לא נעשה בארץ. פילוסופי, עמוק, פיוטי, אבל גם מצחיק ומהנה. מקומי מאד אבל אוניוורסלי באותה המידה. ראליזם פנימי שמדגיש את הכביכול טריוויאלי ולא חשוב על פני הבומבסטי המוגזם והפורנוגרפי. זן ואומנות הקולנוע, סרט שישנה לכם את נקודת המבט ללפחות כמה ימים ואולי יותר, כמו מדיטציה או חופשה ארוכה במדבר. תענוג צרוף, לא יאמן שקולנוע כזה נוצר בארץ. תודה ליוצרים המוכשרים.