אידיוטים ביקורת סרט

דרכו הקולנועית של הקולנוען מייקון בלייר ("טוקסיק אוונג'ר") היא מבין המרתקות בקולנוע העצמאי של העשור האחרון. לאחר שיתופי פעולה כשחקן בסרטיו של ג'רמי סולנייה ("רבל רידג'", "חדר מנוחה"), שכללו בין היתר תפקיד ראשי ב"נקמה כחולה", השחקן הפך לבמאי. סרטו "לא מרגישה בבית בעולם הזה" עשה בכורה בפסטיבל סאנדנס 2017 ושודר בנטפליקס. סרטו הבא, "טוקסיק אוונג'ר", רימייק לקלאסיקת הטראש של לויד קאופמן משנות השמונים, הופק על ידי חברת ליונסגייט, והיה קרוב לגניזה משום שהחברה ראתה אותו בתור "לא ניתן להפצה". הסרט בסופו של דבר זכה להפצה קולנועית בשנה שעברה. סרטו החדש, "אידיוטים" גם הוא הוקרן בבכורה בפסטיבל סאנדנס תחת השם "The Shitheads", הסרט נרכש להפצה ברחבי העולם ושמו שונה ל"Idiots".בסרט מככבים דייב פרנקו ("צמודים") ואושיי ג'קסון ג'וניור ("היישר מקומפטון") בתור מארק ודייוויס, שהם ללא ספק אידיוטים. מארק הוא בטלן וסטלן תמידי, ודייוויס פוטר מעבודתו האחרונה בגלל שלקח כיתה צעירה לקולנוע כדי לצפות ב"אנטיכרייסט" של לארס פון טרייר. השניים מגיעים למשימה שאמורה להיות פשוטה: להוביל נער בשם שרידן (מייסון ת'יימס, "בלאק פון") למכון גמילה. אך האינטליגנציה הלקויה של שני הגיבורים הבוגרים הופכת את משימתם הטריוויאלית ללא פחות מאשר אודיסאה. בחירותיהם המטופשות מציבות את מארק ודייוויס בתוך שלל סיטואציות קיצוניות ואופיו הזדוני של שרידן לא מסייע להם רבות. אחד הדברים הראשונים שניכרים בצפייה ב"אידיוטים" הם ערכי ההפקה הגבוהים המשולבים עם ההומור הסטלני, מה שמייצר מעין התכתבות עם סרטים של האחים כהן כמו "ביג לבובסקי" ו"לקרוא ולשרוף". אין ספק כי הושקע מאמץ רב ביצירת קומפוזיציות מגניבות, האפקטים מצוינים וגם הצילום יפהפה. אלו ערכים שאפילו גוברים על פני קומדיית האינדי הממוצעת. אבל התסריט מספר סיפור שונה לגמרי. הומור הסרט כלל לא אפקטיבי, ובכך עלול להשאיר את אולמות הקולנוע שקטים ברגעים שכיוונו למלא אותו בצחוק רועם. העלילה לא משפרת את המצב רבות, משום שהיא נשענת על מהלכים בנאליים, צפויים וקלישאתיים שכבר ראינו בקומדיות סטלנים אחרות. במובנים האלו, "אידיוטים" מתכתב יותר עם סרטים כמו "להרוג את הליידי" של האחים כהן, בעקבות הניסיון שלו להיות חתרני, אבל בפועל הוא לא מצחיק ומייגע.השחקנים מבצעים את עבודתם באופן סביר. פרנקו ממחזר את תפקידיו מקומדיות אחרות כמו שני סרטי רחוב ג'אמפ או שני סרטי "שכנים". הוא אמין בתור מארק, אבל בגלל שברמת התסריט דמותו נכתבה כבלתי נסבלת, הצפייה בו לא מהנה במיוחד. ג'קסון ג'וניור מוצלח מפרנקו בהרבה. הוא אמין יותר בתפקידו, דמותו משמעותית יותר אמפתית ועם כוונות טובות. נוסף על כך, השחקן מוכיח כי יש לו יכולת לשחק דמות קומית בהצלחה. מייסון ת'יימס עושה עבודה סבירה, אבל בדומה לפרנקו, גם הוא מוגבל בידי התסריט. שרידן מתואר כזדוני, אבל זוהי תכונה שבקושי נראית במסך. שאר שחקני המשנה, שכוללים את קירנן שיפקה ("הרפתקאותיה המצמררות של סברינה"), ניקולאס בראון ("יורשים") ופיטר דינקלג' ("טוקסיק אוונג'ר", "משחקי הכס"), לא עושים עבודה רבה כדי להציל את הסרט, ונעים בין משחק ירוד במקרה של בראון ומשחק ממוצע במקרה של שיפקה. הטריילר של "אידיוטים" כל כך טוב וסוחף אבל כאשר צופים בסרט עצמו הוא מתגלה כאחת האכזבות הקולנועיות הגדולות של השנה. חווית הצפייה בו היא קשה, ולא רק בגלל התוכן שלו. הסרט מרבה לחזור על עצמו והולך לכיוונים חסרי כל היגיון. הדמויות שלו פועלות באופן אידיוטי כל כך שמרגישים את היד התסריטאית שמייצרת את התפניות בעלילה. המשימה של שני הגיבורים היא כל כך פשוטה, וחוסר הצלחתם הופך להיות מתסכל ככל שהסרט מתקדם. ייתכן כי הדרך היחידה ליהנות מסרט כזה היא להיות מסטול בצורה קיצונית כמו דמותו של מארק. אם כבר " אידיוטים" עדיף לצפות בסרט "האידיוטים" של לארס פון טרייר משנת 1998.