6.4/10
סרט מרגש, רגיש, עדין ועצוב. ממליצה מאוד.
סרט מצוין. אמנם מעט איטי אבל רק באיטיותו נחשפת רגישותו המיוחדת ויוצאת הדופן. פשוט הנאה לצפייה ולמחשבה מאוחרת. תוכן הסרט ומאפייניו כבדים ובעלי משקל, ניכר שמדובר בקולנוע על קולנוע. עבור אוהבי הסגנון, מומלץ מאוד.
סרט רגשני על גבול הקיטש וחבל כי תאור אובדן הראייה ורעיון עיוורים הצופים בסרט מרתק.
סרט איטי ומעוט התרחשויות. עיקרו תיאור היחסים הנרקמים בין הגיבורה הצעירה והנאה מיסאקו העוסקת בהנגשת סרטים לקבוצת כבדי ראיה ועוורים לבין הצלם המתעוור מר נאקמורו המבוגר ממנה שהוא אחד המשתתפים בקבוצה. השלכות מילדותה ומשפחתה של מיסאקו משתלבות בעבודתו של הצלם ובמצבו. פה ושם נראים נופי יפן העירונית והכפרית. ממש לא סרט חובה אם כי מעורר מחשבה.
סרט מדהים. הזדמנות נדירה לראות סרט כזה בבתי הקולנוע. שפת קולנוע עשירה ויופי ויזואלי חסר פשרות.
סרט נוראי.אוסף של קלישאות,משחק גרוע,צילום קיטשי.התאפקתי לא לצאת באמצע.רון פוגל,ראינו את אותו הסרט ?
כמו סרטים יפנים רבים,גם סרט זה מתנהל באיטיות ומחייב סבלנות רבה של הצופים בו, כי הוא ראוי.האירוניה היא כמובן שהצלם מתעוור ועכשיו נאלץ "לראות" בדרך שונה ורגישה.יש בסרט גם רמז לרומן וזה מעדן את הסרט.משפט המפתח בסרט הוא ששום דבר אינו נפלא יותר ממה שנעלם לנו מהעיניים.הצילומים מרהיבים
סרט עשוי מעולה ורגיש,על נושא כאוב של התעוורות.צעירה שתפקידה להקריא ולתאר לעיוורים מה רואים בסרטים מתמודדת עם עולמם האכזר והתלות העצומה שיש להם באנשים הרואים.