פסטיבל אנימיקס: צפו במועמדים לאוסקר האנימציה הקצר 2017

09/08/2017 11:40:31

שלח לחבר הוסף תגובה

"אנימיקס" תל אביב - הפסטיבל הבינלאומי לאנימציה קומיקס וקריקטורה -מתקיים בימים אלו ועד לסוף השבוע בסינמטק ת"א. כחלק מתכניית הפסטיבל צפינו במקבץ הסרטים הקצרים המועמדים לאוסקר 2017 פלוס זוכה האוסקר לשנת 2006 שהוצגו בפסטיבל • הסרטים המלאים והביקורות עליהם בכתבה

סיידר אגסים וסיגריות

היוצר רוברט וואלי יצר סרט אנימציה המספר על חברו הטוב טכנו, שחי חיים פרועים עד למותו בטרם עת כתוצאה מאלכוהוליזם שהרס את הכבד שלו. באנימציה יפהפייה הלוקחת השראה מסרטי האנימה, וואלי משחזר בקריינות מלאה בסטייל את חייו של חברו מצעירותו המבטיחה, דרך הנפילות, העליות ושוב המורדות אליהן חייו של חברו טכנו הובילו והדרכים הנפרדות כל כך ששניהם לקחו, אך הצטלבו שוב ושוב זו בזו עד לסוף נמנע. אורכו של הסרט (35 דקות) קצת ארוך מדי, כאשר הסיפור לעיתים חוזר על עצמו, אך האנימציה היפהפייה והסיפור המוכר על הבטחה צעירה שהורסת במו עצמה את חייה תורמים לסרט אנימציה בוגר שמהווה מזכרת יפה לאדם שהרוב הספיקו לשכוח.

ווישה העיוורת

ווישה העוורת אינה רואה את ההווה. עינה השמאלית יכולה, מיום היוולדה, לראות רק את העבר, ועינה הימנית רואה רק את העתיד. האנימטור הקנדי תיאודור אושב יוצר סיפור מטאפורי על דרך חיינו המתעלמת מחיי ההווה, עוסקת כל הזמן בזיכרונות העבר, ותקוות לעתיד. לפעמים המטאפורה ברורה מדי, אך אורכו הקצר של הסרט והעובדה כי משתמש באנימציה משורטטת פשוטה לכאורה באופן מרהיב ובחלוקת המסך לשניים באופן המייצג הווה ועבר בו זמנית, הופכת אותו לייחודי מספיק כדי להיטמע בזיכרון.

פייפר

סרטון קצר של אולפן האנימציה הגדולה בעולם "פיקסאר", שזכה באוסקר לסרט האנימציה הקצר לשנת 2017. פייפר הוא גוזל של ציפור חולות שחי עם אמו בתוך הצמחייה שליד הים הגדול. פייפר הקטן מסרב להתבגר ולצאת למלאכה הקשה של איסוף מזון באזור בו מתנפצים גלי הים ונאלץ ללמוד להתגבר על פחדיו ולקחת את גורלו בידיו. למען האמת, על אף האנימציה הדיגיטלית המרהיבה והמתיקות הכללית שנושבת מהפרויקט, יש משהו מעט לא הוגן בזכייה של אולפני ענק על פני יוצרים עצמאיים עם פרויקטים אישיים בתקציב קטן. זהו סרט קצר חמוד מאוד, אך לא דבר שלא ראינו בעבר מהאולפנים.

הירח והבן

זוכה האוסקר לסרט האנימציה הקצר לשנת 2006. היוצר ג'והן קיינמייקר מבצע חשבון נפש נוקב ועם אביו המת בדיאלוג מאויר שהשניים לא קיימו מעולם. האב מספר לו על חיים של הרפתקאות כלכליות כושלות, קשרים הרסניים עם המאפיה, בתי סוהר , והרבה בושה וכאב למשפחה. באמצעים של אנימציה ידנית חופשית עם שחזורים דוקומנטריים יוצר קיינמייקר סרט כן ומרגש, שלא מייפה את המציאות, אך מצליח להראות כיצד ניתן לבצע את סגירת המעגל ולהגיד את הדברים שלא נאמרו מעולם באמצעות האמנות.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

אלעד שלו - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות