חדשות קולנוע וסרטים

ווילם דפו בן 70: חמשת תפקידיו הגדולים ביותר

מדור התפקידים הגדולים
תמונת כתב מאת דניאל עמיר
22/7/2025
ווילם דפו בן 70: חמשת תפקידיו הגדולים ביותר
שלח לחבר+ הוסף תגובה
מפלצתי או מהפנט? מאיים או לבבי? מוזה לאוטרים גדולים או שחקן בלוקבאסטרים רווחי? הניגודיות הזו היא זו שהופכת את ווילם דפו לאחד מגדולי השחקנים של ימינו, ובכלל. לרגל יום הולדתו ה-70 שחל היום והמחווה בת 11 הסרטים שנערכת לו בסינמטק ת"א לאורך החודש הקרוב, חזרנו לחמשת תפקידיו הגדולים ביותר
 מיסיסיפי בוערת (1988)

נדמה שאפשר לחלק את העשור הראשון בקריירה הארוכה של ווילם דפו בקולנוע לשתי תקופות: ההתחלה בתפקידי קיצון בסרטי שוליים, כדוגמת "חסר האהבה" של קתרין ביגלו, "רחובות לוהטים" של וולטר היל ו"לחיות ולמות בלוס אנג'לס" של וויליאם פרידקין; והחלק השני, שרווי בתפקידים "נורמטיביים" (או לפחות יותר מכפי שהתרגלנו לראותו) בסרטים גדולים ו"רציניים" יותר - החל מפריצתו הגדולה בסרטו זוכה האוסקר של אוליבר סטון, "פלאטון" (שם גילם את הסמל הרחום והקשוב אליאס) ועד "נולד ב-4 ביולי" – אף הוא של סטון, "הפיתוי האחרון של ישו" של מרטין סקורסזה (בו גילם דפו את הקדוש הנוצרי) וכמובן "מיסיסיפי בוערת" של אלן פארקר.

בהתבסס על מקרי הלינץ' והרצח במיסיסיפי ב-1964 של שלושת פעילי זכויות אדם ע"י חברי "קו קלוקס קלאן" (KKK) מקומיים, "מיסיסיפי בוערת" עוקב אחר שני חוקרי FBI המגיעים למדינה כדי להתחקות אחר נסיבות מקרה היעלמות ורצח דומה. בעודם מתמודדים עם תושבים, משטרה מקומית וחברי KKK עוינים, שני החוקרים – אנדרסון הוותיק שלא בוחל באמצעים (המנוח הטרי ג'ין הקמן) ו-וורד הצעיר ושומר החוק (דפו) – נאלצים להתמודד האחד עם תפיסתו השונה של האחר. לשחק מול אגדת קולנוע כמו ג'ין הקמן הוא אינו עניין של מה בכך, אך ההופעה של דפו ה"נורמטיבי" (שלוהק בדיוק אחרי שסיים לצלם את "הפיתוי האחרון של ישו") הופכת את "מיסיסיפי בוערת" לסיפור מרתק של "ין ויאנג" על רקע נקודת מפנה בהיסטוריה האמריקאית.



לב פראי (1990)

אין פנייה חדה יותר שניתן לקחת מאשר לעבור מ"סרטי האוסקר" שעשה בשלהי שנות ה-80 לסרטים האמנותיים והניסיוניים גרידא שעשה ב-1990 – "נער שוליים" של ג'ון ווטרס (בו הוא מופיע לתפקיד קטן במיוחד אך זכיר במיוחד) ו"לב פראי", סרטו זוכה "דקל הזהב" של דיויד לינץ' – ועדיין, כזה הוא דפו. על פניו, אין שילוב הגיוני יותר מאשר לינץ' ודפו – הראשון היה לאחד הבמאים האמריקאים הוויזואליים והייחודים ביותר שראה המדיום ואילו השני מוגדר בפועל ע"י פרצופו הגרום והרודף; עדיין, הופעתו של דפו כבובי פרו, פושע מזדמן שיוצא לשוד עם הגיבור סיילור (ניקולס קייג'), מעלה את שיתוף הפעולה הזה דרגה אחת למעלה.

דפו כפרו – מצויד בשיניים בולטות ושפם דקיק - הוא התגלמות של רוע פנטסטי, כמעט "Cartoony" במעשייה האפלה של לינץ' בלב האמריקנה. מהקומיות המסוימת בדיאלוג שלו ועד הסצנה המטרידה שבה הוא תוקף מינית את דמותה של לורה דרן, "לב פראי" מוציא מהשחקן את אחד התפקידים המפחידים והמהפנטים ביותר שעשה.

ספיידרמן (2002)

אולי הבחירה הקלישאתית ביותר ברשימה זו, אך זה לא באמת אפשרי למנות את תפקידיו הגדולים ביותר של דפו מבלי להזכיר את חלקו בטרילוגיית "ספיידרמן" של סם ריימי ובסרט הראשון בפרט. עבור דור שלם, דפו הוא בראש ובראשונה איש העסקים נורמן אוסבורן, שמאבד את שפיותו אט אט והופך במהרה לנבל המאיים, הגובלין הירוק.

קשה להצביע על נקודה אחת שהופכת את הופעתו של דפו ב"ספיידרמן" לאחת הטובות ביותר שנראו בסרט גיבורי על ובכלל, אך משהו במחויבותו של השחקן לרצינות של הדמות לצד השגעון הקאמפי, כמעט "קומיקסי" שבה, לצד התמסרותו לחזון הלא רגיל של ריימי (דפו חלם לעבוד עם הבמאי ואף התעקש ללבוש את חליפת המתכת בעצמו, ללא פעלולן), מסייע להבין מדוע הפך הגובלין הירוק בגילומו של דפו לחביב קהל שכזה – מממים ויראליים ועד הופעות אורח בשלל סרטים (האחרון שביניהם היה הלהיט של מארוול, "ספיידרמן: אין דרך הביתה"), כשבכולם הוא גונב את ההצגה.



פרויקט פלורידה (2017)

"שון, נשדדת!", קרא דפו בסרקסטיות אל הבמאי האמריקאי שון בייקר בעודו רץ לחבקו, רגע אחרי שהאחרון זכה בארבעה פרסי אוסקר על סרטו "אנורה" במרץ האחרון. הרגע החמוד והקטן הזה שימש כמיני-איחוד עבור השניים, כשעבדו יחדיו על סרט הפריצה של בייקר ב-2017, "פרויקט פלורידה". כמי שתמיד יודע לזהות כישרון מתחיל ומוכן לוותר – כך נדמה – על פרסום וזוהר עבור יצירות צנועות יותר מצד אמנים שמסקרנים אותו, דפו זיהה משהו "אחר" בצורת העבודה של בייקר – שמסתכל באופן הומאני על אלו שהמציאות מעדיפה להתעלם מהם – ואילו בייקר ראה בדפו חמימות ולבביות שלא תמיד נראות על המסך, תחת הדימוי המפלצתי שרכש לעצמו השחקן בקולנוע.

הניגודיות הזו בדיוק היא מה שמגדיר את "פרויקט פלורידה", כשדפו – כמנהל מוטל דרכים מוזנח מחוץ ל"דיסניוורלד" שבפלורידה, בו משתכנות משפחות קשות יום – משמש עבור גיבורי הסרט, ילדים חולמניים אך חסרי מעצורים, דמות אב מגונן שלא קיימת עבורם אך גם תזכורת כואבת למציאות הלא קלה שמחכה להם בחוץ. זהו אחד מתפקידיו המרגשים ביותר של דפו, עבורו גם הועמד לפרס האוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר (איך דפו עוד לא זכה בפרס הנכסף זו שאלה שגדולה יותר מכולנו).


המגדלור (2019)

מעל לשני העשורים האחרונים הפך דפו לא רק לאחד השחקנים העסוקים והוורסטיליים ביותר בהוליווד – כשהוא מלהטט בין שוברי קופות לסרטי פסטיבלים פר אקסלנס – אלא גם למוזה למיטב האוטרים של ימינו: ווס אנדרסון ("עמוק במים", "מלון גרנד בודפשט" ועוד), שון בייקר, אייבל פררה ("פאזוליני"), לארס פון טרייר ("אנטיכרייסט", "נימפומנית"), גיירמו דל טורו ("סמטת הסיוטים"), פול שריידר ("פגיעה"), ג'וליאן שנאבל ("ואן גוך: בשערי הנצח"), יורגוס לנתימוס ("מסכנים שכאלה", "סוג של חסד") ועוד ועוד.

עם הבמאי האמריקאי רוברט איגרס יצר השחקן חיבור מיוחד, אולי שונה מהרגיל, כשדפו הופיע בשלושה מתוך ארבעת הסרטים שהבמאי יצר עד כה. בסרטו של איגרס "המגדלור" מ-2019, שזכה בפרס "בחירת המבקרים" בפסטיבל קאן באותה שנה, מקבל השחקן את האפשרות להנכיח את הקסם האפל שלו שכנראה משך את איגרס מראש. "המגדלור" הוא סרט אימה גותית תקופתי, שמוצא את שתי דמויותיו – שומרי המגדלור אפרים וינסלואו הצעיר (רוברט פטינסון) והמלח לשעבר תומאס ווייק הוותיק (דפו) – תקועים באי מול חופי ניו אינגלנד במאה ה-19, כשסערה איומה מאיימת להכות. אט אט חושפים השניים את פרצופם האמיתי ויחסי הכוחות מתחילים להשתנות.

בתור מי שאוהב כמעט באופן אובססיבי סיפורים גותיים ויצירה תקופתית אפלה, איגרס מזהה בדפו אלמנטים קודרים שיכלו היו להתאים לגיבור ממוצע של נובלות אימה במאה ה-19, ודפו – שתמיד אוהב למתוח את גבולות הטעם הטוב בקולנוע – מחזיר לו כגמולו ומביא למסך תצוגת משחק מהפנטת, תיאטרלית ומוגזמת באופן הטוב ביותר של המילה. התוצאה מאיימת ועוכרת שלווה לא בגלל מה שאנחנו רואים אלא בשל האווירה הרודפת שדפו (ופטינסון) מביא למסך בכל פריים ופריים. זו צפיית חובה לכל מי שפספס.



לכבוד יום ההולדת ה-70 לווילם דפו, סינמטק ת"א יקרין רטרוספקטיבה מיוחדת הכוללת 11 מסרטיו הבולטים, מ"פלאטון" ועד "האגדה של אוצ’י" בין ה-19-30 ביולי. לתוכנית המלאה >> לחצו כאן
« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »
כתבות נוספות ממדור התפקידים הגדולים
דניאל עמיר - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
תגובותהוסף תגובה
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
חדשות ורכילות
חדשות ורכילות
חדשות ורכילות
חדשות ורכילות
 
חיפוש בארכיון החדשות
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לבחור שנה וחודש וללחוץ על כפתור החיפוש)
   
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Obsession
1אובססיה
ציון גולשים
9.3/10
ציון מבקרים
3.8/5
Michael
2מייקל
ציון גולשים
9.1/10
ציון מבקרים
2.8/5
Reminders of him
3מזכרת ממנו
ציון גולשים
8.7/10
ציון מבקרים
2.0/5
Colours of Time
4צבעי הזמן
ציון גולשים
8.6/10
ציון מבקרים
3.5/5
Passenger
5הנוסע
ציון גולשים
8.5/10
טריילרים חדשים
Ready or Not Here I Comeמי שעומד מאחורי 2,1... How to Make a Killingעשיר רצח One night onlyלגמור את הלילה The Odysseyהאודיסיאה
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט