מעטים הרומנים שזכו להשפעה כה מתמשכת וכמו "שלושת המוסקטרים" של אלכסנדר דיומא. מאז שפורסם לראשונה ב-1844 הספר הפך לקלאסיקה ספרותית הגוללת את סיפוריו של נער החווה ד'ארטניאן שמצטרף לחייהם המסעירים של המוסקטרים. בין הצלחות בולטות כמו סדרת הדרמה של "המוסקטרים" למעידות כמו הסרט בכיכובו של אורלנדו בלום מ-2011, העשורים האחרונים הולידו מספר עיבודים משובחים. לכבוד הסרט "שלושת המוסקטרים" מיליידי" שמוצג בקולנוע, הנה כמה מהטובים שבהם
שלושת המוסקטרים (1973)
המפורסם ביותר מכל הניסיונות הרבים להביא את הרפתקאות המוסקטרים לימינו, החל מהישגיו בקופות ועד להשפעתו על העיבודים שבאו אחריו. ההפקה הבריטית המרהיבה של ריצ'רד לסטר (שאחראי גם לסרטונים המוזיקליים לכמה משירי הביטלס) צולמה במלואה בספרד ולא ניתן לפספס את התקציב הרב שהושקע בסטים הריאליסטיים, כאשר סצנות הרכיבה והקרבות המרשימות גרמו לפציעות מסכנות חיים אצל השחקנים. אוליבר ריד האגדי, המשחק את את'וס, נדקר בצוואר על ידי חרב במהלך סצנת קרב וכמעט נהרג על הסט (למרבה האירוניה, שנים לאחר מכן הוא מת מהתקף לב במהלך צילומי "גלדיאטור"). גם מייקל יורק (ד'ארטניאן) סיפר שנדקר ברגלו, כמעט איבד עין ואפילו החליף פעם אחת את הכפיל שלו על הסט מפני שהיה פצוע מכדי לבצע פעלולים בעצמו.
למרות השערוריות בצילומים, הסרט, יחד עם חלקו השני שיצא שנה אחריו, נחשב עד היום לעיבוד הנאמן ביותר למקור ועוקב באדיקות אחר עלילת הספר המקורית. לפני שכריסטופר לי היה "סרומן" ב"שר הטבעות", הוא גילם את הרוזן רושפורט, אויבם של המוסקטרים. הופעתו הבלתי נשכחת השפיעה כל כך על הז'אנר שהרטייה שבחר לחבוש על עינו הופיעה מאז בדמותו של רושפורט בכל עיבוד שיצא לאחר מכן, למרות שלא הוזכרה כלל בספרו של דיומא. הצלחתם של שני הסרטים הובילה להפקת סרט שלישי ואחרון לטרילוגיה 16 שנים לאחר מכן.
שובם של המוסקטרים (1989)
ריצ'רד לסטר חוזר לעלילות המוסקטרים בפעם שלישית ואחרונה והוא ללא ספק מסיים בגדול. הסרט הוא עיבוד ל"אחרי עשרים שנה", ספרו של אלכסנדר דיומא המספר על הרפתקה אחרונה שבה ד'ארטניאן פונה אל חבריו הגמלאים ומבקש את עזרתם במשימה שנפלה עליו - להציל את הדוכס מבקינגהאם מידי הקרדינל החדש של צרפת, לאחר מותו בטרם עת של לואי ה-13 ועלייתו לשלטון של בנו הצעיר. בדרך הם נתקלים באויבים חדשים וגם כמה ישנים ובעיקר עומדים בפני מבחן קשה מכל - האם נאמנותם אחד לשני גדולה מנאמנותם למולדת?
התסריט עוקב בקפדנות אחר עלילת הסיפור באופן שאף אחד אחר לא מדקדק בו כמו לסטר, וכרגיל הוא מתבל אותו בכאוס מצחיק בשילוב מספר רגעים מרגשים שזורקים אותנו בחזרה למקור ומסיים בתרועה את המסע רב השנים שנחשב כיום לפופולרי ביותר מתוך כל הפרשנויות למוסקטרים עד כה. בדומה להפקות הקודמות גם זו לא פטורה מבעיות על הסט ובאופן מצער ביותר סדרת הסרטים משנות השבעים נפרדת מאיתנו עם מותו של השחקן רוי קינאר (בתור פלנשה המשרת) שסיים את חייו במהלך תאונת רכיבה על סוס תוך כדי הצילומים, והופעותיו בהמשך הוחלפו על ידי כפילים. לאות כבוד הסרט הוקדש לשחקן שהלך בטרם עת.
שלושת המוסקטרים (1993)
העיבוד ההוליוודי המהנה של דיסני לרומן של דיומא הוא גם זה שרבים מילדי שנות התשעים גדלו עליו וגם היום נחשב לגרסה הזכורה ביותר לספר, למרות שקיימת תחרות צמודה לגרסתו של ריצ'רד לסטר משנות השבעים. בהובלת הבמאי סטיבן הרק, דיסני מעלים הפקה צבעונית ומרגשת תחת ליהוק נוצץ במיוחד - קיפר סאתרלנד בתור את'וס המנהיג המיוסר, צ'רלי שין בתפקיד אראמיס רודף השמלות, אוליבר פלאט כפורתוס הגאוותן וכריס או'דונל, שובר הלבבות של התקופה, הוא ד'ארטניאן הצעיר. אם כל זה לא מספיק, טים קארי סוגר את האנסמבל בדמותו של קרדינל רישלייה הערמומי.
הסרט נאמן לרוח הספר ואף מתחקה אחר תחילת העלילה בעקביות, אך לא חושש מלקחת לעצמו חופש אומנותי נרחב יותר בהמשך, מספק אקשן סוחף ומעביר את אחוות האחים של המוסקטרים תחת ערכי החברות והנאמנות, שהם בעצם מהות היצירה המקורית. גם בפן ההיסטורי, הוא לא מקפיד על דיוק מחמיר ומאפשר לעצמו להשתעשע עם קטעי רומנטיקה ופעולה שמשמרים את הקסם של המקור.
האיש במסכת הברזל (1998)
תלאות הדרך של המוסקטרים לא נגמרות בנובל אחד. למעשה, קיימים שבעה ספרים נוספים המטיילים בין השנים והשלטונות המתחלפים של שושלת בורבון על הממלכה. "האיש במסכת הברזל" הוא אחד מהם והעגום מכולם. הפעם אין זה סיפור מסעיר על לויאליות ורומנטיקה, אלא על מלחמת אחים, בגידות, נקמה והקרבה מגואלת בדם. זהו גם סיפור על משפחה, מולדת ונבחרת כאחד, על אחדות, על אהבה ועל אחווה של ארבעה חברים שלא יפריד ביניהם דבר.
רנדל וולאס עושה עבודה מופלאה בבימוי העלילה המדכאת ביותר של דיומא ולאונרדו דיקפריו הצעיר בתפקיד כפול נותן הופעה רבת עוצמה גם בתור המלך לואי הארבע עשר וגם כפיליפ, אחיו התאום שהוגלה בילדותו. לצידו מופיע ג'ון מלקוביץ' המגלם את את'וס שפרש מחיי המלחמה למען בנו ראול שמסתבך בפרשה סימבולית לסיפורו המקראי של דוד המלך ואוריה החיתי. הניגוד החריף שעולה פה בין המסירות הבלתי מתפרשת אל המלך והמדינה, שמוצגת בדרך כלל בתור כלל מפתח של ארבע הדמויות, לבין הבגידה המוחלטת בהם למען הצדק והמלחמה בשחיתות היא נקודת המפנה בחייהם של המוסקטרים ומה שמבדיל בין כל הופעה קודמת שלהם בקולנוע.
שלושת המוסקטרים: ד'ארטניאן (2023)
מי יכול לספר את סיפורם של גיבורי פריז המיתולוגיים אם לא האומה הצרפתית עצמה? לאחר שישים שנה ארוכות ללא שום הפקה מארץ מולדתו של הספר, הבמאי הצרפתי מרטין בורבולון מביא לנו ביצוע בוגר יותר לסיפור שעד כה הוצג בעיקר בצורה יותר מעודנת, קלילה ומתאימה לכל המשפחה. הגרסה הצרפתית מחזירה אותנו למקורות עם הטון הקודר של הרומן מהמאה ה-19 ומרשה לעצמה להתעמק בעלילות, במזימות ובתככים, מאפשר לדמויות לעבור תהליכים ונושא את הגוון המלנכולי שמחמיא לסיפור. בעוד שהחידוש של בורבולון שומר אמונים ליסוד, הוא לא מתבייש לטפטף פנימה גם כמה רעיונות מאוד מודרניים כמו הצגתו של פורת'וס המאצ'ו הידוע כדמות ביסקסואלית.
זהו הסרט הראשון בסאגה שבה עלה לאחרונה את סרט ההמשך - "שלושת המוסקטרים: מיליידי" הממשיך מהנקודה שבו עצר קודמו ושופך אור הפעם גם על מיליידי, אשתו האכזרית של את'וס בעלת העבר האפל, אותה מגלמת בהצטיינות השחקנית אווה גרין, שהפגינה את יכולותיה בדמות האישה הרעה עוד ב"קזינו רויאל" בתור בת זוגו של ג'יימס בונד. שני הסרטים עתידים להפוך לטרילוגיה כאשר יצטרף אליהם השלישי והאחרון בסדרה, אך זה לצערנו יגיע רק בשנת 2027.