חדשות קולנוע וסרטים

Seret מהעבר: 30 שנה ל"שבעה חטאים"

מדור Seret מהעבר
22/9/2025
Seret מהעבר: 30 שנה לשבעה חטאים
שלח לחבר+ הוסף תגובה
סרטו של דיוויד פינצ'ר, בכיכובם של בראד פיט, מורגן פרימן, גווינת' פאלטרו וקווין ספייסי, שיצא היום לפני 3 עשורים הפך לאחת מהיצירות המכוננות של הניינטיז שכוללת סוף בלתי נשכח. ניר דורבן חזר ליצירת המופת וגילה שהתכנים שבה היא עוסקת רלווונטיים היום לא פחות, ואפילו יותר, מאז שנוצרה
היום לפני 30 שנה יצא לאקרנים אחד הסרטים המכוננים של שנות ה-90 – "שבעה חטאים" (Se7en). הלוקיישן האורבני שבו מתרחש הסרט הוא לוקיישן די מדכא, ובא כפרפרזה לחווית המגורים של התסריטאי אנדרו קווין ווקר במעברו לניו יורק. זוהי עיר מלוכלכת, צפופה, עם רעשים בכל עבר שמגיעים עד לפתח הבית. כזו שמזכירה את מה שת"א הפכה להיות. הייתכן שסרט ההמשך שמעולם לא צולם יקבל התנעה מחודשת דווקא בעיר העברית?

ואולי לא צריך בכלל סרט המשך. "שבעה חטאים" הוא יצירה שלמה ועל-זמנית שעומדת בפני עצמה. הסרט הביא למסך ההוליוודי מיקס מובחר וייחודי של תסריט גאוני שנכתב על ידי ווקר (שהמשיך לאחר מכן לפלרטט עם ז'אנר המותחנים והסרטים האפלים ב-"8 מ"מ" עם ניקולס קייג' ו"סליפי הולו" של טים ברטון, ולאחר מכן די נעלם), בימוי מופתי של דיוויד פינצ'ר (שזה היה סרטו השני סך הכול אחרי סרט הפריצה שלו "הנוסע השמיני 3" שבו היה מאוכזב מהתערבות האולפן בתכנים). ווקר ופינצ'ר חזרו לשתף לאחרונה פעולה בפרק של "אהבה, מוות ורובוטים" בנטפליקס.

בסרט מככבים כוכבי קולנוע שהיו על סף פריצתם למיינסטרים. בראד פיט בדיוק קיבל את מעמד הפריטי בוי של הוליווד, וכקונטרה רצה להתנסות בתפקידים יותר מחוספסים (מה שהוביל להמשך שיתוף הפעולה עם פינצ'ר ב"מועדון קרב"), גווינת' פאלטרו הצעירה לפני עידן הסושיאל, קווין ספייסי שעוד יחסית היה באלמוניות ועוד לא הסתבך בפרשיות הטרדה ובתוספת מורגן פרימן לאחר זכייתו באוסקר על "הנהג של מיס דייזי" ותפקידו האייקוני ב"חומות של תקווה".



הקונטקסט ההיסטורי של "שבעה חטאים" מתחבר לז'אנר סרטי המותחן הבלשיים-פסיכולוגיים שהיו נפוצים באותה עת. הסרטים עסקו בדמות של בלש מצולק נפשית שמוביל מרדף אחרי דמות רוצח סדרתי שמעמתת את הדמויות (והצופים) עם שדים שמעולם לא נקברו, ושאלות מטא-פילוסופיות על הקיום האנושי. דוגמה ליצירות כאלה אפשר למצוא ב"שתיקת הכבשים" מ-1991, הסדרה "תיקים באפלה" (והסרט שיצא ב-1997) והמותחן "קופיקט".

העלילה (ומכאן ספוילרים לטובת מי שלא ראה), מפגישה אותנו עם שני בלשים שונים בתכלית: סומרסט (פרימן), בלש ותיק ועייף שמבקש לפרוש מהעולם הקודר וחסר החמלה שהוא חלק בלתי נפרד מעבודתו. לידו ניצב מילס (פיט), בלש צעיר, אנרגטי ואימפולסיבי. בין שני הבלשים נמצאת טרייסי (פאלטרו) אשתו של מילס, שנוכחותה האנושית והרגישה עומדת בקונטרס לסביבה העירונית והעגמומית של הסרט. קווין ספייסי מפציע בסרט בתפקיד קטן ובלתי נשכח בדמות הרוצח.

לאחר אקספוזיציה קצרה, מוצאים את עצמם שני הבלשים משתפים פעולה בתיק חקירה של סדרת רציחות שבוצעו על-ידי אדם אלמוני הזוכה לכינוי ג'ון דו. אותו ג'ון דו בוחר את קורבנותיו בקפידה בהתאם לארכיטיפ החוטא של כתבי הנצרות, והרציחות מבוצעות לפי סדר שבעת החטאים הקלאסיים בנצרות: הקורבן שמסמל את חטא הגרגרנות נמצא ללא רוח חיים לאחר שהרוצח האביס אותו למוות וקורבנות נוספים זוכים גם הם למנת טיפול יצירתית ואכזרית בהתאם לחטא התורן כמו תאוות בצע, גאווה, עצלנות ונקמה. בין סומרסט ומילס לבין ג'ון דו מתפתח משחק חתול ועכבר אכזרי שמוביל לסוף הבלתי נשכח של הסרט.

המעטפת הוויזואלית הייחודית של הסרט מובלת על-ידי הצלם מעוטר השבחים דריוס חונדאג'י, שמעניק נופך כהה ועגמומי לסביבה האורבנית החונקת בה הסרט מתרחש, באופן שמורגש בכל פריים ופריים. גם היום, עם התקדמות הטכנולוגיה, הצילום המפעים ויוצא הדופן הוא הוכחה לכמה עבודת הצילום ביצירה קולנועית היא חלק בלתי נפרד ממנה. הצילום בשילוב הרעיונות התיאולוגיים מזכירים יצירה ויזואלית של הכתבים של דנטה. הרעיונות שנגדם יוצא הסרט כמייצגים את החולי האנושי - תפיסות כמו קפיטליזם חזירי, אידיאל יופי בלתי מושג ויצר נקמה רצחני, עדיין רלוונטיים ביתר שאת היום. זה מפעים, מעורר מחשבה וגם קצת מדכא. ממש כמו לפתוח ספר פילוסופיה של איזה קדוש נוצרי מהמאה ה-12 ולהבין ששום דבר ברוח האנושית לא באמת השתנה.

במבט לאחר על הסרט, אפשר להגיד שיצירות כאלה נדירות למצוא בנוף הקולנועי היום. מותחני הרוצחים הסדרתיים עברו אדפטציה ועידון בהתאם לז'אנר הדוקו-פשע של נטפליקס, או שהם עוברים דרך ניסיון לזעזע באופן מוגזם למדי ללא עיסוק בתוכן המוסף, כמו הסדרה על ג'פרי דאהמר. "שבעה חטאים" הוא עדיין סרט ייחודי ופורץ דרך בז'אנר הזה. מדובר בסרט לא נעים לצפייה במובן הטוב של המילה. הצילום הקודר, הפסקול שמשתלב באווירה העגמומית והדמויות של הבלשים כל שמובלים בדרכם במסע החינוך הרצחני של ג'ון דו.

התסריט המבריק משתמש בדמותו של הרוצח האלמוני כארכיטיפ לדון בתמות פילוסופיות כבדות משקל - האם בני אדם טובים מיסודם או שפני הרוע נשקף בכל פינה ופינה, וכולנו בצורה כזו או אחרת במסלול המהיר לחטאים ולגיהנום? תוסיפו לזה את המערכה האחרונה והבלתי נשכחת של הסרט, שגם היום מצמררת ומטלטלת לצפייה. האם יצר הנקמה חזק מכל אחד ואחת מאיתנו? או שיש בתוכנו מקום לרחמים גם על האכזריים והגרועים שבבני אדם?

לצערנו הרב, במרחק 30 שנה, נראה שהרעיונות שעלו ב"שבעה חטאים" רק נהפכים ליותר ויותר רלוונטיים, גם לישראל של ימינו. החטאים הקדומים לבשו צורות חדשות; הרשתות החברתיות, פולחן התדמית, קריאות לנקמה והרג חסר הבחנה, כולם מספקים היום שדות ניסוי לשלל חטאים של כל המין האנושי.

יש מצב שאפילו הכוכבים של הסרט היום כנראה היו עולים על הרדאר של ג'ון דו. גווינת' פאלטרו די זנחה את עולם הקולנוע והיא מתחזקת עמוד של מיליוני עוקבים שבו היא משוויצה ביכולתה לבצע חוקן ולמרוח מוצרי אנטי אייג'ינג במחירים שווים לכל בת אצולה הוליוודית. קווין ספייסי לקה בחטא הגרגרנות של בעילת קטינים, מורגן פרימן פנה למחוזות תאוות הבצע בפרסום מזגני תדיראן, ובראד פיט – כולנו עדיין מקנאים בו על איך שהוא נראה בגיל 60+, וזה הופך אותו גם לחוטא.

לכתבות נוספות במדור Seret מהעבר >> לחצו כאן
ניר דורבן - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
תגובותהוסף תגובה
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

   
חיפוש בארכיון החדשות
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לבחור שנה וחודש וללחוץ על כפתור החיפוש)
   
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Obsession
1אובססיה
ציון גולשים
9.3/10
ציון מבקרים
3.8/5
Michael
2מייקל
ציון גולשים
9.1/10
ציון מבקרים
2.8/5
Reminders of him
3מזכרת ממנו
ציון גולשים
8.7/10
ציון מבקרים
2.0/5
Colours of Time
4צבעי הזמן
ציון גולשים
8.6/10
ציון מבקרים
3.5/5
Passenger
5הנוסע
ציון גולשים
8.5/10
טריילרים חדשים
Ready or Not Here I Comeמי שעומד מאחורי 2,1... How to Make a Killingעשיר רצח One night onlyלגמור את הלילה The Odysseyהאודיסיאה
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט