בין קומדיות נעורים מתוקות כמו "אלכס סטריינג'לאב" ו"מותר לאהוב", סרטים פנטסטיים ואפלים כמו "ראיתי את הטלוויזיה זוהרת" ודרמות נוגעות סטייל "המאסטרו" נטפליקס מציעה שלל סרטים להט"בים מוצלחים. רגע לפני הפסטיבל הגאה שיתחיל החודש, זה מדריך הצפייה שלנו בהם
ראיתי את הטלוויזיה זוהרת
אחד הסרטים המדוברים ועתירי השבחים של השנה שעברה הוא סרטה של הבמאי/ת הא-בינארית ג'יין שונבורן שבמסווה של סרט פנטזיה על סף האימה יוצרת סרט על חוויית הדיספוריה המגדרית וההרגשה שאתה כלוא בגוף ובחיים שלא שלך, נאלץ להעמיד פנים בפני העולם והנזק שזה גורם לאדם לאורך זמן.
השנה היא 1996 אואן בן ה-12 הוא תלמיד שלא מוצא את עצמו בבית הספר. הוא מכור לסדרה "ורוד עמום" על שתי נערות שיש ביניהן קשר טלפתי. הוא מגלה כי גם מאדי, תלמידת כיתה ט', היא מעריצה של הסדרה ובין השניים מתפתח קשר חברי כפי שלא היה לאואן מעולם. המשך העלילה קופץ בזמן, יוצר קשר מיסטי בין מאדי, אואן ועלילת הסדרה, כאשר הדמויות מרגישות תלושות מגופן, מעיירתן ומהחיים שהן חיים שלא מתאימים להן. זהו סרט התבגרות שמצולם יפהפה ונותן לצופה לשקוע בחוויה כמו היפנוטית, לצלול למעמקים של גיבוריו ולנסות יחד איתם לפענח את העלילה ואת עצמם באווירה שנעה בין סדרות ניינטיז סטייל "מכושפות" לבין סרטי דייוויד לינץ'. (אלעד שלו)
הרווק הנצחי
ראינו כבר ים של סרטי חג מולד ושל קומדיות רומנטיות על זוג שלא אמור להיות ביחד אבל בסוף מוצא את עצמו אחד עם השני ו"הרווק הנצחי" ("single all the way") לא שונה מהן. הוא קיטשי ושמאלצי במידה, מתקתק ומשעשע ומחמם את הלב אבל בעיקר הוא מחדש בכך שהזוג במרכז הוא זוג גאה ושהזוגיות הגאה עצמה אינה הנושא בסרט ומקובלת ע"י כולם בסרט ז'אנר שפונה לכל המשפחה.
פיטר (מייקל אוריה) טס לחגוג את חג המולד עם משפחתו בניו המפשייר וכדי לא להגיע שוב בודד ולקבל הצקות מהמשפחה הוא מבקש מחברו ניק (פולימון צ'יימברס) להצטרף אליו ולהעמיד פנים שהם ביחד. את ההמשך כבר תוכלו לנחש אבל התוצאה היא סרט כריסמס מתוק עם ג'ניפר קולידג' כדודה של המשפחה, שכהרגלה גונבת את ההצגה. (אלעד שלו)
מותר לאהוב
אלי צ'ו היא הילדה החכמה ביותר בתיכון שלה, וחוץ מכשתלמידים משלמים לה בשביל שתכתוב להם עבודות, אין לה שום אינטראקציות עם אנשים בני גילה. יום אחד פול, שחקן פוטבול פופולרי, ניגש אליה בבקשה שתעזור לו לכתוב מכתבים לבחורה בה הוא מאוהב, אסתר. מכאן הכל מסתבך, וכל שילוב רומנטי שאפשר להעלות על הדעת מתרחש: אסתר מתאהבת בפול, אלי מתאהבת באסתר, פול מתאהב באלי, וכן הלאה.
הבמאית אליס וו יחד עם הצלמת גרטה זוזולה יוצרות סרט נשי, שעלילתית וויזואלית נובע מנקודת מבט אומנותית נשית ושמציג התאהבות של אישה באחרת כדבר מובן מאליו. שתי הנערות בסרט חכמות, מצחיקות, עמוקות, והן מרסקות לגמרי את הציפיות שלנו מנערות קולנועיות. אבל לא רק עיצוב הדמויות מושפע מהצוות הנשי שעמד מאחורי המצלמה. מבחינה ויזואלית, הסרט מרענן ומרגיש חדשני בלי להיות יומרני. (מתי לנג)
המאסטרו
"המאסטרו" אמור להיות ביוגרפיה של הגאון המוזיקלי לאונרד ברנשטיין (בגילומו של בראדלי קופר) שבגיל 25 קיבל את הזדמנות חייו ונקרא לנצח על התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק בשל מחלת המנצח הראשי. ברנשטיין הפליא בביצועיו והשאר היסטוריה. הוא הפך לאחת הדמויות הבולטות במוזיקה של המאה ה-20 וחינך דורות של אוהבי מוזיקה בהופעותיו הטלוויזיוניות. הוא גם אחראי לפס הקול של אחד ממחזות הזמר המפורסמים והטובים בכל הזמנים, "סיפור הפרברים".
יש בסרט רגעים מלאי קסם והם בעיקר הרגעים שקופר מרשה לעצמו להתפרע ולצאת מהגישה המכובדת האופפת את היצירה הזו שכל כך מנסה למצוא חן בעיני כולם. אולם ההתמקדות במשפחתו של קופר (ילדיו היו יועצים לסרט, לבקשת קופר) טרחנית ומעייפת ובמקום לנסות לפצח את קסמו המוזיקלי של נשוא הסרט, אנחנו נותרים עם גבר הומו בארון, השואף לחיבוק תמידי גם כאשר הוא בוגד באשתו אך אינו רוצה לעזוב אותה. (רון פוגל)
חנות קטנה ועליזה
במשך יותר מ- 35 שנים, חנות הפורנו הגאה Circus of Books העניקה לחברי הקהילה הלהט"בית של לוס אנג'לס מרחב להתרועע ולחגוג את עצמם ללא שיפוט. לא רבים ידעו שבעלי החנות היו קארן ובארי מייסון, היא עיתונאית לשעבר והוא המציא אפקטים לאולפנים הגדולים בהוליווד ולסרטים כמו "אודיסאה בחלל" ו"מלחמת הכוכבים". זוג יהודי, סטרייטי, שומר מצוות עם שלושה ילדים שהלכו לבית ספר יהודי דתי וביקרו בסופי השבוע בבית הכנסת ולא ידעו דבר על העסק של הוריהם. גם חברים ובני משפחה קרובים לא ידעו באמת ממה בני הזוג מתפרנסים.
"חנות קטנה ועליזה", שהופק על ידי ראיין מרפי, הוא סרטה התיעודי הראשון של האמנית רייצ'ל מייסון, בתם של בעלי החנות קארן ובארי מייסון. לראשונה היא מציבה את המצלמה מול הוריה, האנשים הכי פחות רדיקליים שהיא מכירה. היא שואלת איך הם הפכו למפיצים הגדולים ביותר של פורנו לגייז באמריקה, ומדוע קארן הגיבה בצורה שלילית כל כך כשבנה יצא מהארון. סרט תיעודי על תקופה שהייתה ואיננה מרגש, מפתיע ומאוד יהודי. (יאיר הוכנר)
אלכס סטריינג'לאב
אם נהניתם מ"באהבה סיימון" שהוגדר כקומדיית האולפנים הראשונה לבני נוער שבמרכז נער גיי, אתם תיהנו לא פחות מ"אלכס סטריינג'לאב" – קומדיית נעורים מתוקה ותמימה על תיכוניסט מופנם למדי שעומד בראש מועצת התלמידים ומתכונן לרגע בו יאבד את בתוליו עם חברתו. התוכניות שלו משתבשות כשהוא פוגש בנער בשם אליוט, ומתחיל לתהות האם הוא למעשה נמשך לגברים.
הבמאי קרייג גו'נסון ("The Skeleton Twins") מעטר את הסרט בקישוטים ויזואליים ובסצנות של חלומות בהקיץ של אלכס שמוסיפים קצת ייחוד לשטאנץ המוכר של הקומדיה הרומנטית. תצוגות המשחק הכובשות של הקאסט הצעיר, ההומור טוב הלב והקצב המהיר תורמים לקומדיית נעורים מוצלחת יותר ממרבית התוצרים האחרים שנטפליקס הפיקה. (אלעד שלו)
הנשף
כל מי שהתגעגע לסדרת הנעורים המאוד מצליחה של ריאן מרפי"Glee" עתיד להתמוגג מהמיוזיקל הקליל הפלורליסטי הזה שהוא ביים. "הנשף" הוא מעשייה טובת לב על ארבעה פרפורמרים אגואיסטים מברודווי שמגיעים אל עיירה קטנה ושמרנית בשם אדג'ווטר באינדיאנה כדי להיאבק על זכותה של תלמידת תיכון לסבית להביא אל הנשף את בת זוגה, ועל הדרך לשפר את יחסי הציבור שלהם.
סרטו של מרפי מבוסס על מחזמר מברודווי משנת 2018 בעל שם זהה שנכתב בהשראת סיפור אמיתי שהתרחש לפני כעשור דווקא במיסיסיפי. תלמידת תיכון לסבית בשם קונסטנט מקמילן עתרה לבית משפט פדרלי במיסיסיפי בדרישה להכריח את בית ספרה לקיים את נשף הסיום, לאחר שהנשף בוטל כי גורמים בבית הספר ובמחוז לא רצו שהיא תגיע אליו עם בת הזוג שלה. הסרט כל כולו חדור מוטיבציה לחנך את הקהל לסובלנות, גם במחיר הדמויות והעלילה. אז מה כן מציל את "הנשף" מלהפוך למוצר מתיש? בעיקר רגעים נפלאים של הומור ומודעות עצמית. (יאיר הוכנר)
אכפת לי
רוזמונד פייק ("נעלמת") מגלמת את מרלה, אפוטרופוס חוקי מטעם המדינה ש"דואגת" לקשישים שלכאורה מצבם אינו מאפשר להם לקבל החלטות בעצמם. היא מפנה אותם למוסדות סיעודיים, מוכרת את רכושם במכירה פומבית וכמובן גוזרת לעצמה נתח שמן עבור דמי הטיפול. מסייעת לה בכך העוזרת האישית שהיא גם בת זוגה פראן (אייזה גונזלס) וגם מנהלי המוסדות ורופאי המטופלים עצמם שמסייעים לה עבור נתח מהרווחים. העניינים מסתבכים כאשר היא מחליטה לצוד קשישה ערירית (דיאן ויסט, "חנה ואחיותיה") שמצבה הרפואי תקין לחלוטין.
זוהי סאטירה שהיא גם מותחן עתיר טוויסטים על תאוות הבצע שבבסיס החלום האמריקאי. המכשולים בתסריט מחופים על ידי בימוי קצבי וצבעוני שמקנה למציאות היומיומית נופך מלאכותי ושטחי במתכוון. גם עצם הצגת מערכת יחסי להט"בית בין הגיבורות כנון-אישו, היא עדות להתקדמות שעשה ייצוג הקהילה בקולנוע ההוליוודי בשנים האחרונות. "אכפת לי" מספק את הסחורה כקומדיה שחורה מוצלחת למדי שתגרום לכם לנוע באי נוחות מעצם העובדה שאתם נהנים ממנה. (אלעד שלו)