חדשות קולנוע וסרטים

פסטיבל טאלין: הסרטים "כפילות", "ורידים", "אין תגובה" ועוד

20/11/2025

שלח לחבר+ הוסף תגובה

מבקר האתר רון פוגל ממשיך לדווח מפסטיבל הלילות השחורים של טאלין והפעם: סרט האימה הקנדי "ורידים", הסרט האיראני האוונגרדי "כפילות", הדרמה המרוקאית "מירה", הקומדיה הנורבגית "אין תגובה", הסרט היפני "אני רואה", ריאיון עם גדולת שחקני דנמרק כיום ומסיבת עיתונאים עם כוכב איראני איקוני

את יומי השלישי בטאלין אני פותח בריאיון עם השחקנית הדנית טרינה דירהולם ("מלכת הלבבות") הנחשבת לאגדה חיה בסקנדינביה. לפני שנתיים היא שימשה כראש חבר שופטי התחרות הראשית בטאלין וכעת חזרה לפסטיבל לקידום סדרת טלוויזיה חדשה שהיא מככבת בה "האישה הדנית". את הריאיון ניתן יהיה לקרוא ממש בקרוב.

אחרי הריאיון אני צופה בסרט הקנדי "ורידים" על בחורה שחוזר לבית הוריה בקנדה ומגלה שאביה נפטר ואמה מבולבלת לגמרי. אז חוזר הסרט לאחור ומגולל סיפור של אימת גוף על רופא מסתורי שמבטיח למטופליו חיי נצח אם רק יסכימו להיעתר לניסויו החדשניים שיהפכו אותם להכלאה בין בני אדם לצמחים. כחובב של סרטי אימה די חיבבתי את הסרט שהוא מאד אפקטיבי ומלא באפקטים לחובבי הז׳אנר.

אני ממהר למסיבת עיתונאים עם השחקן האיראני עלי נסיריאן בן ה-95 המככב בסרט "אלו ימים מאושרים" שמוקרן בפסטיבל. השחקן המוגדר באיראן מולדתו כאוצר לאומי מספר על קריירה של 65 שנים ועבודה עם טובי הבמאים האיראנים וגם על הסרט החדש שבו הוא פגש שחקנים איראנים גולים (הסרט מצולם כמעין שיחות זום, מה שאפשר לבמאי לשלב שחקנים שלא חיים באיראן כמו הכוכבת גולשיפתה פארהני). הסרט השני שלי להיום הוא הסרט האיראני האוונגרדי "כפילות", העוסק בזוג שנישואיו מתפרקים ומה שקורה בעקבות תאונת דרכים שהם מעורבים בה. סרט שנדמה כניסוי בסגנון הגל החדש הצרפתי (צילום בשחור-לבן, הקפאת תמונה ועוד ניסויים כאלה ואחרים). קשקוש מקושקש שבקושי שרדתי אותו על כל ההתחכמויות שלו.

ביומי הרביעי בטאלין אני פוצח במרתון של שלושה סרטים ברצף: "מירה" הוא סרט מרוקאי שצולם בהרי האטלס על ילדה שמגנה על ציפורים ליד כפרה וגם עוזרת למהגרים אפריקאים שנמצאים בסביבה. אנשי הכפר השמרנים לא אוהבים, בלשון המעטה, את המהגרים וגם לא את המורה שהגיעה מהעיר ובסוף השמרנות תגבר והילדה כמעט תשלם בחייה. סרט די חד-ממדי עם צילומים יפהפיים שבעיקר נדמה כסרט ילדים.

"אין תגובה" הוא מהתלה פוליטית על ראשת ממשלת נורבגיה שמתמודדת בבחירות ובדיוק מגלים שבעלה עשה כל מיני דברים מפוקפקים. סרט במשקל נוצה אבל מאוד משעשע שיכול גם להצליח בישראל. הסרט השלישי שלי להיום הוא סרט יפני שטותי בשם "אני רואה" על בחורה הניחנת ביכולת לראות רוחות רפאים, וזה דבילי בדיוק כמו שזה נשמע. סרט שמושפע מאנימה ומנגה ומשתולל בלי חשבון, כשהטוב נאבק ברע ויצור דמוי גודזילה מאיים להשתלט על יפן.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

רון פוגל - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות

תגובותהוסף תגובה

אין תגובות לכתבה.

לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !