מבקר האתר רון פוגל בדיווח אחרון מפסטיבל הלילות השחורים של טאלין והפעם: כל הזוכים המסקרנים בתחרויות השונות - ומה הוא חשב עליהם
ביומי הלפני אחרון בטאלין אני מגיע לאולם האירועים אלקסה הנמצא חמש דקות הליכה מהמלון וממהר להצטלם על השטיח השחור(בטאלין כיאה לשמו של הפסטיבל-הלילות השחורים - גם השטיח הוא שחור). השנה החליטו בפסטיבל לאחד את פרסי התעשייה עם הפרסים בתחרויות הסרטים וכך הטקס לקח זמן בלתי נתפס של ארבע וחצי שעות! למזלי ראיתי לא מעט מהזוכים, כולל את כל הסרטים שהוקרמו במסגרת התחרות הראשית.
הזוכה הגדול השנה בטאלין הוא הסרט הספרדי "הבת הטובה" שאני אישית לא התחברתי אליו. הסרט העוסק בילדה שהוריה התרגשו כשהאב חווה התקפי אלימות זכה גם בפרס חביב הקהל בתחרות וגם בפרס השחקנית הראשית . בפרס הבימוי זכה הבמאי הטורקי עלי וטנסבר על סרטו המרגש " "Lifelike שדי מצא חן בעיני על אב שיעשה הכל להציל את בנו הגוסס. הסרט גם זכה בפרס הפסקול.
פרס הצילום הלך לסרט היפני היפה "הכלב הנעלם והחתול השקרן", שנעשה באנדרסטייטמנט יפני טיפוסי ומספר על משפחה המתמודדת עם אובדן הבן הצעיר בתאונה. בפרס המשחק זכו שני השחקנים הראשיים בסרט "הצפרדע והמים", שהוא סרט מסע על בחור עם תסמונת דאון שמתחבר לקבוצה תיירים יפנים בטיול בגרמניה. הסרט הוא קראוד פליזר אמיתי ויש לי הרגשה שנראה אותו בהקרנות מסחריות בישראל בקרוב.
בפרס התסריט זכתה הקומדיה הפוליטית הנשכנית מנורבגיה "אין תגובה", מהתלה פוליטית על ראשת ממשלת נורבגיה שמתמודדת בבחירות בזמן שמגלים שבעלה עשה כל מיני דברים מפוקפקים. הסרט מבוסס על פרשת שחיתות שקרתה רק לפני שנתיים במדינה. ראוי לציון הסרט שזכה בפרס סרטי הביכורים "הרקולס נופל", שהוא הסרט שהכי אהבתי בפסטיבל וזכה גם בפרס מבקרי הקולנוע "פיפרסקי".
אחרי הטקס יש קבלת פנים עם הזוכים המאושרים ולאחר מכן מסיבת הסיום שמתקיימת במגרש החנייה של אולם הקונצרטים. זו הייתה הפעם השביעית שלי בפסטיבל הלילות השחורים של טאלין וללא ספק אחזור גם בשנה הבאה - שנת השלושים לפסטיבל. להתראות מטאלין הקפואה והמושלגת במינוס חמש מעלות.