העימות סביב טקס הקולנוע החדש שיזם השר כמחאה נגד טקס פרסי אופיר מצית מאבק חסר תקדים בין שר התרבות ליוצרי הקולנוע. שורת שחקנים ויוצרים הודיעו שיפרשו מהטקס ובתגובה הודיע השר כי יבטל את חוק הקולנוע המעביר כ-130 מיליון שקל בשנה לקרנות הקולנוע. "אין לציבור עניין להמשיך לממן את עולם הקולנוע", אמר השר
שר התרבות והספורט מיקי זוהר הצית אתמול (ראשון) סערה חריגה בעולם התרבות והקולנוע הישראלי, לאחר שהודיע כי בכוונתו לפעול לביטול חוק הקולנוע, שמסדיר את התמיכה הממשלתית בתעשיית הקולנוע בישראל ומאפשר העברת תקציבים בהיקף של יותר כ-130 מיליון שקל בשנה לקרנות הקולנוע.
ההכרזה הגיעה על רקע עימות מתמשך בין השר לבין שחקנים ויוצרים רבים, שהחריף סביב יוזמת משרד התרבות לקיים טקס פרסי קולנוע חדש, כאלטרנטיבה לטקס פרסי אופיר שמארגנת האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה. הטקס הוקם כמחאה של השר בעקבות זכיית סרטו של שי כרמלי פולק "הים", המציג את סיפורו של ילד פלסטיני שחולם לראות את הים ומתגנב לישראל על מנת לעשות זאת.
בעקבות הקמת הטקס החדש הודיעו שורה של יוצרות ויוצרים, בהם השחקנית עירית קפלן, הבמאי ארז תדמור ("בחורים טובים"), העורכת עינת גלזר-זרחין והצלם עמית יסעור, על הסרת מועמדותם מהאירוע. לטענת המועמדים שפרשו הטקס הוא מהלך פוליטי שמעמיק את הקרע בתוך עולם הקולנוע ופוגע בעצמאות המקצועית של היצירה הישראלית ובערכים שעליהם נשענה במשך שנים.
(סינמה סיטי חדרה. צילום: דוד חיון)
"עם כל ההערכה שבדבר, חשוב לי שפרסים ישקפו חגיגה אמנותית נקייה ומאחדת. אי לכך החלטתי לוותר על מועמדותי לפרס הבימוי הטוב ביותר", כתב תדמור. בתגובה מפיק הסרט "בחורים טובים" יקי רייסנר תקף אותו: "הייתי מצפה משחקנים לוותר על פרס אופיר אם יש שם סרט שפוגע בחיילי צה״ל ולא הפוך. אני מאוד מאוכזב. תחליטו אתם פוליטיקאים או אנשי תרבות?".
התגובה של זוהר לא איחרה לבוא. בריאיונות טען השר כי עולם הקולנוע נשלט על ידי גורמים פוליטיים חד-צדדיים וכי אין סיבה שהציבור יממן יצירה שלטענתו פוגעת במדינה ובחיילי צה"ל או מקדמת אג’נדה פוליטית. זוהר הצהיר כי אם המצב יימשך, הוא יפעל לבטל את חוק הקולנוע ולהפסיק את מנגנון התקצוב הקיים."אני לא אתן לקומץ בריונים מהשמאל הקיצוני להשתלט על ענף הקולנוע ולפגוע בטקס הממלכתי. אין לציבור עניין להמשיך לממן את עולם הקולנוע ונעביר תיקון לחוק שיבטל את המימון", אמר השר. לאחר הודעתו מועמדים נוספים פרשו מהטקס שיזם בהם התסריטאית מינדי ארליך והשחקנית נור פיבק ("פינק ליידי").
האמירה הזו התקבלה בזעזוע בקרב רבים בתעשייה שטוענים כי מדובר באיום חסר תקדים על חופש הביטוי ועל עצם קיומה של תעשיית קולנוע עצמאית בישראל. רבים מהם הדגישו כי ביטול החוק לא יפגע ביוצרים בלבד, אלא גם במעמדה הבינלאומי של ישראל, בפסטיבלים, בקופרודוקציות וביכולת של קולנוע ישראלי להגיע לקהלים ברחבי העולם. לטענתם מנגנון התמיכה הציבורי נועד בדיוק כדי לאפשר יצירה שאינה תלויה בשיקולים מסחריים או פוליטיים ופגיעה בו תחזיר את התעשייה שנים לאחור.
העימות הנוכחי מצטרף לשורת מהלכים ורפורמות שמקדם זוהר מאז כניסתו לתפקיד, ובהם שינויים בשיטת הלקטורה, מתן תקציבים ל"קולנוע מסחרי", ביקורת חריפה על הקרנות והאקדמיה לקולנוע וניסיון לעצב מחדש את יחסי הכוחות בין המדינה ליוצרים. בזמן שהשר מציג את המהלכים כמאבק על ייצוג רחב יותר של הציבור וכ"החזרת התרבות לעם", בתעשייה רואים בכך ניסיון נוסף של ממשלת נתניהו לריסון ולשליטה פוליטית ביצירה האמנותית.
אלעד שלו - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות