חדשות קולנוע וסרטים

Seret מהעבר: 60 שנים ל"דוקטור ז'יוואגו"

מדור Seret מהעבר
תמונת כתב מאת דניאל עמיר
22/12/2025
Seret מהעבר: 60 שנים לדוקטור ז'יוואגו
שלח לחבר+ הוסף תגובה
הוא החריף את המלחמה הקרה בין ברית המועצות לארה"ב, הוא שלח את מרלון ברנדו וג'יין פונדה הביתה בבושת פנים; הוא כלל סצנות מושלגות בחורף החם ביותר בספרד – 60 שנה בדיוק לצאתו ול"דוקטור ז'יוואגו" אין תחליף. אז איך מתמודדים עם אפוס היסטורי מימים ימימה ב-2025? והאם דומיו אי פעם ישובו?
"בן חור", "עשרת הדיברות", "לורנס איש ערב", "ספרטקוס" - סרטים גדולים אלו הם רק כמה מעשרות סרטי האפוס ההיסטוריים/תנ"כיים שהוליווד הוציאה מדי שנה בשנות ה-50 וה-60. את צופה הקולנוע הממוצע ב-2025 הז'אנר הנ"ל לא ילהיב במיוחד, אך קל לשכוח שהוליווד הקלאסית המשיכה להשקיע סכומי עתק בהפקות שכאלו כיוון שהביקוש לכך רק גדל וגדל.

שוברי קופות, גורפי אוסקרים, הפקות ענק - אלו היו פני הוליווד עד שהכול השתנה אי שם בסוף שנות ה-60, כשהגל החדש האמריקאי (AKA "הוליווד החדשה") תפס את מקומו כשליט העליון של התעשייה, והעדיף סיפורים אינטימיים, פוליטיים, אקטואליים, על פני חרבות וסנדלים בלב המדבר. כאן נכנס סיפורו של האפוס ההוליוודי ההיסטורי האחרון, או לפחות בצורתו הקלאסית - סרטו של דיויד לין הבריטי ("לורנס איש ערב", "הגשר על נהר קוואי") "דוקטור ז'יוואגו", בעוונותיו גם הסרט התשיעי המצליח ביותר אי פעם (לאחר חישוב האינפלציה) וזוכה חמישה פרסי אוסקר מתוך 10 מועמדויות. 60 שנה בדיוק אחרי שיצא לאקרנים, ראוי לחזור לשריד ההיסטורי מעשייה קולנועית נכחדת.



חשוב להבין ראשית את רוח התקופה. בלב המלחמה הקרה, רגע לפני שערוריית "מפרץ החזירים" והשנים המתוחות והאלימות שהן שנות ה-60, היה ספרו מ-1957 של הסופר הרוסי בוריס פסטרנק, "דוקטור ז'יוואגו" שמו, לסלע המחלוקת במלחמת התרבות בין המזרח למערב. כשהוא עוקב אחר סיפורו הפיקטיבי של המשורר והרופא יורי ז'יוואגו ותהפוכות חייו בעקבות מהפכת אוקטובר ומלחמת האזרחים הרוסית בשלהי שנות העשרה של המאה שעברה, פסטרנק רכש לעצמו אוהדים רבים מכיוון מערב כשהטקסט הגנוז שכתב החל לדלוף לאירופה והלאה, כשמבית החל נגד הסופר קמפיין רחב המאשים אותו בבגידה.

כך, כל עוד המשיך הממשל הסובייטי לראות ב"דוקטור ז'יוואגו" יצירה "אנטי-סובייטית", כך המשיך המערב להעלות על נס את פסטרנק כצעד של התרסה מתמשכת. הפרשייה הגיעה לנקודת רתיחה ב-1958, כאשר ועדת פרס נובל לספרות החליטה להעניק לסופר הרוסי את הפרס הנחשק, רק כדי שזה ייאלץ לסרב לו, בשל לחץ פנים-מדינתי רב.



השנים חלפו ופסטרנק הלך לעולמו, נטול פרס נובל בידו, אך האהדה הגדולה לספרו הנודע לא שכחה. לתמונה נכנס קרלו פונטי, מפיק העל האיטלקי ("לה סטרדה", "קליאו מ-5 עד 7" ועוד), שביקש כפי שנהג לא פעם להשתמש בעיבוד הקולנועי ככלי לקדם את אשתו ואחת הכוכבות הגדולות ביותר בעולם דאז, סופיה לורן. דייוויד לין, טרי מהפקת "לורנס איש ערב" המפרכת, ביקש לפנות לכיוון רומנטי ואינטימי יותר, כפי שנהג בתחילת דרכו ("פגישה מקרית", לדוגמה), אל מול עוד אפוס רווי אקשן. אמנם "ז'יוואגו" היה ללא פחות אפוס קלאסי מקודמו, אך לין ניגש אליו בראייה "קיטשית" יותר, דרמטית קלאסית. הדרכים למממש את חזונו הבלתי מתפשר של לין לא היו קלות למדי.

אחרי שהצליח לשכנע את פונטי שלא ללהק את לורן (בתואנה שזו "גבוהה מדי" לתפקיד אהובתו של הגיבור, לארה אנטיפובה, ולבטח לא מצטיירת כ"בתולה", כפי שתיאר פסטרנק את הדמות בספר), פנה הבמאי הבריטי הוותיק למציאת לוקיישנים – עניין שבן רגע הפך מנופים מושלגים בספרד (בה צילם גם את "לורנס איש ערב") לאחד החורפים החמים במדינה, שהוביל לצילומים ממושכים על סטים, לצד מלאכת ליהוק קדחתנית. בין המסרבים/נדחים: מרלון ברנדו, פול ניומן, אודרי הפבורן, ג'יין פונדה, מייקל קיין ופיטר או'טול ("לורנס איש ערב" בעצמו, שהיה לבחירה הראשונה של לין אך בחר להתרחק מתפקידים דומים).

עומר שריף, הכוכב המצרי הענק שכבר זכה לתהילת עולם דרך תפקידו ב"לורנס איש ערב", חשב לגלם את התפקיד המשני של פאשה, מאהבה הראשון של לארה, אך לין הפתיע אותו כשראה בו ז'יוואגו מושלם. כשהוא מתבסס על מיטב הפרצופים הצעירים של הגל החדש הבריטי של אותן השנים, לין השלים את הליהוק עם טום קורטני ("בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים"), ריטה טושינגהאם ("קורטוב של דבש"), ג'רלדין צ'פלין (בתו של) וכמובן ג'ולי כריסטי בתפקיד לארה – בשנה שהיוותה את פריצת דרכה, עם סרטה זוכה האוסקר "דארלינג". אל אלו הצטרפו ותיקים כמו אלק גינס ("מלחמת הכוכבים"), רוד שטייגר ("כחום הלילה") וקלאוס קינסקי ("אגירה, זעם האלים"), שהעניקו לסרט נופך "עתיק" יותר.



התוצאה? לא פחות מ-197 דקות (כ-3 שעות וחצי) שנעות בין רומנטיזציה לאחת המהפכות החשובות בהיסטוריה אך כזו שעדיין חשה פומפוזית וגדולה, כפי שחובב אפוסים היסטוריים לבטח יצפה לראות, לבין נגיעות אינטימיות ודרמטיות הרבה יותר מאשר איך שנהג לין עד אז. כל פעם שכריסטי ושריף תופסים את המסך הגדול, קשה שלא להישבות בכתיבה ובאמוציות שהשניים מקרינים.
במובן זה, "דוקטור ז'יוואגו" הוא מעין תחנת ביניים – רגע לפני שהוליווד הוותיקה תולה את המפתחות ומפנה את המקום למהפכה הקולנועית של שנות ה-70; רגע לפני שלין בעצמו "מבין את הרמז", יוצר עוד סרט אחד בלבד, "בתו של ריאן" ב-1970, ואז יוצא לפרישה של לא פחות מ-14 שנה; רגע לפני שהאפוסים ההיסטוריים נקברים אי שם במעמקי ההיסטוריה, רק כדי לצוץ פה ושם לאורך השנים (מ"להציל את טוראי ראיין" ועד התחייה המחודשת בשנים האחרונות תחת עינו הבוחנת של כריסטופר נולאן – "דנקרק", "אופנהיימר" ושות').

ועדיין, בצפייה מחודשת, פתאום לא כה קשה להבין איך שרדו מאות אלפי צופים את שלוש השעות העמוסות הללו כשהדרמה במרכזן עדיין כה אפקטיבית. בין גבוה לנמוך, בין ישן לחדש, בין המערב למזרח, "דוקטור ז'יוואגו" מסמן תקופה בזמן שספק הייתה לפני ועוד יותר בספק אם אי פעם תחזור.

לכתבות נוספות במדור Seret מהעבר >> לחצו כאן
« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »
כתבות נוספות ממדור Seret מהעבר
דניאל עמיר - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
תגובותהוסף תגובה
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
חדשות ורכילות
חדשות ורכילות
חדשות ורכילות
חדשות ורכילות
 
חיפוש בארכיון החדשות
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לבחור שנה וחודש וללחוץ על כפתור החיפוש)
   
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Obsession
1אובססיה
ציון גולשים
9.3/10
ציון מבקרים
3.8/5
Michael
2מייקל
ציון גולשים
9.1/10
ציון מבקרים
2.8/5
Reminders of him
3מזכרת ממנו
ציון גולשים
8.7/10
ציון מבקרים
2.0/5
Colours of Time
4צבעי הזמן
ציון גולשים
8.6/10
ציון מבקרים
3.5/5
Passenger
5הנוסע
ציון גולשים
8.5/10
טריילרים חדשים
Ready or Not Here I Comeמי שעומד מאחורי 2,1... How to Make a Killingעשיר רצח One night onlyלגמור את הלילה The Odysseyהאודיסיאה
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט