Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: יאיר והעיר הגדולה

מבקר הקולנוע של אתר סרט, יאיר הוכנר טס לביקור של שבועיים בתפוח הגדול. מטרת הנסיעה לניו יורק הייתה לקדם את סרט הקולנוע הראשון בבימויו אבל את מרבית הזמן הוא ניצל לצפייה בסרטים, הצגות, מסעדות ומפגשים עם אנשי בידור ותרבות. אנו מביאים לכם את יומן המסע של יאיר בעיר הגדולה. מכיוון שהבחור עבר הרבה אמוד תלאות הרפתקאות והקרנות נחלק את היומן לשלושה חלקים שיובילו אותנו היישר אל סוף השבוע. אגב, חלק גדול מהסרטים שיאיר מזכיר יוקרנו בארץ בשבועות הקרובים.

שניים עשר ימים בעיר הגדולה וצפיתי רק בששה סרטים. אפילו אני מופתע מהכמות הדלה של הסרטים שבחרתי לראות. כרטיס לבית קולנוע בעיר הגדולה עולה בממוצע 10 דולר. בזמן הביקור הציגו שלושה סרטים ישראלים בבתי הקולנוע בעיר. ב FILM FORUM הציג בהצלחה ביקורתית הסרט "מסעות ג'יימס בארץ הקודש". בבתי הקולנוע האיכותיים QUAD וLINCOLN PLAZA הציג "כנפיים שבורות", אפילו "יוסי וג'אגר" עשה קאמבק אחרי סיבוב הקרנות בערים קטנות יותר והוקרן ב SYMPHONYSPACE.

עם כל הכבוד לקולנוע הישראלי שכבש את העיר, העדפתי להתעסק עם זומבים, הומואים, יצורים מהגיהנום, סוחר סמים וסרט מבריק על מחיקת זיכרון. שניים מעולים, שניים טובים מאד אחד מאכזב והאחרון IMAX לא מוצלח במיוחד.

אחד מבתי הקולנוע הביתיים והאיכותיים ביותר במנהטן הוא QUAD. תמיד ניתן למצוא בו איזה סרט זר או עצמאי שיעשה טוב על הלב. בחרתי לראות את LATTER DAYS סרט אמריקאי עצמאי. מדובר בקומדיה עם רגעים דרמטיים או להפך. לצערי לא מדובר בהברקה של השנה ואין זה מפתיע, התסריטאי/במאי של הסרט הוא סי. גיי קוק שכתב גם את התסריט "הגאוני" לסרט "ברוכים הבאים לאלבמה".עלילת LATTER DAYS מתרחש, בבירה של הגאים והרדודים, לוס אנג'לס. הומו צעיר חטוב עובד במסעדה המנוהלת על ידי ז'קלין ביסט ומזדיין בלי הפסקה עם גברברים חטובים ומזדמנים, מתאהב, איך לא, במיסיונר מורמוני צעיר, בלונדיני וחטוב גם הוא. הראשון הומו מוצהר השני נמצא עמוק בארון, האהבה פורחת ואיתה גם הצרות. למרות הבימוי נטול ההשראה, השחקנים הצעירים ווס רמזי וסטיב סאנדוף משקיעים את נשמתם ומעט הכשרון שלהם בתסריט העלוב. ההופעה האנושית של השניים ושל צוות שחקני המשנה הופכת את החוויה הקולנועית לפחות כואבת אבל עדיין רדודה ומשמימה להחריד. בכל מקרה הקהל המקומי שמילא את האולם אהב את הסרט. היה צחוק, בכי וקריאות גנאי כלפי ההורים המרושעים של המורמוני במקומות הנדרשים. לא תופתעו לשמוע שהסרט היה ללהיט לא קטן אצל חברי הקהילה הניו-יורקית ולמרות הקטילה של הביקורת המקומית הוא המשיך להציג בהצלחה יחסית. מי שאהב את "אלבמה" מן הסתם מאד יאהב את הסרט הזה.

החידוש לסרט הזומבים הקלאסי "שחר המתים" לא הכזיב ובאופן מפתיע ולא צפוי הוא פשוט סרט מעולה. סרטי זומבים תמיד היו חביבים עלי, ובשנתיים החולפות הז'אנר התעורר לתחייה בעזרת "האויב שבפנים" שהיה בידור עשוי היטב אך נטול חשיבות ו"28 יום אחרי" האיכותי שהוא יותר אליגוריה על המין האנושי ופחות סרט זומבים מסורתי. לז'אנר יש רק אוצר קולנועי אחד וזה "ליל תחיית המתים" הקלאסי שעדיין מסוגל להפחיד ולהיות אינטלקטואלי בו זמנית. "שחר המתים" היה סרט ההמשך המצליח. החידוש לסרט ההמשך מצליח להיות גם סרט זומבים מסורתי מפחיד למדי וגם סרט אליגורי התוקף את המין אנושי בשלל צורות. כאמור, מדובר בחידוש לסרט הקלאסי של ג'ורג' רומרו שביים גם את "ליל תחיית המתים" המקורי. בסרט הקלאסי רומרו תוקף את תרבות הצריכה של האמריקני הממוצע והזומבים תוקפים את מרכז הקניות המקומי. בסרט החדש הבמאי זק שניידר תוקף את הניוון של יושבי הפרברים. הניצולים הנמלטים לקניון הם בעצם מיקרוקוסמוס חולני ומעוות של החברה המערבית. כמובן שגם להשפעתה של הדת המוסלמית יש קשר הדוק לסרט. השוט הראשון שמוצג במהירות ובחופזה הם של מאות מוסלמים במסגד מתפללים, אם הבמאי רצה להגיד משהו קצת יותר שערורייתי הוא לא נאמר בהמשך הסרט, אבל בהחלט אפשר למצוא לו רמזים.

מדובר בסרט מפחיד עד העצם ומקפיץ בלי הפסקה. אנסמבל נפלא של שחקנים בראשותה של שרה פולי האיכותית, בהפגנת משחק מעולה. לפי דעתי מדובר באחד מסרטי האימה הטובים בכל הזמנים. המלצה חמה חכו עד סוף הכתוביות, הסרט ממשיך תוך כדי. הסרט יעלה בארץ במהלך יוני ושמו בעברית, "שחר המתים".

סרטי IMAX לפי השמועה לא בדיוק מושלמים מבחינה קולנועית, התסריט תמיד לא מוצלח, המשחק צולע ועוד בעיות קולנועיות מהסוג הנ"ל. לדאבוני מלבד סרט IMAX אחד שראיתי בדיסניוורלד לפני שנים, לא ישבתי אף פעם באולם קולנוע מיוחד וראיתי סרט מהסוג הנ"ל. חובב גדול של מרוצי מכוניות אני לא, ולמרות זאת הלכתי לסרט NASCAR THE IMAX EXPERIENCE. החוויה לא היתה מי יודע מה מוצלחת. למען האמת היא היתה מאכזבת למדי. דווקא הקטעים של המרוצים היו מדהימים. היתה תחושה אמיתית כאילו הצופה עצמו נמצא ברכב. שלא נדבר על התאונה והגלגל שעף הישר אל תוך הקהל. למרות ההתחלה המבטיחה, הסרט עצמו מתגלה כמוצר פרסומי משעמם ורווי מלל על NASCAR, ההיסטוריה של החברה שמארגנת את מרוצי המכוניות, מנהליה השונים, כיצד מכינים רכב למרוץ. עם כל הכבוד, לא שלמתי 12 דולר כשרים למהדרין כדי לראות את מנכ"ל החברה או טכנאי רכב מדבר על מרוצי מכוניות ב D3. היו מעט מדי מרוצים, פחות מדי התרסקויות ויותר מדי סצינות משעממות, שאפשר היה להקרין בטלוויזיה בלי שום בעיה כספיישל לקראת אחד המרוצים. את הקריינות לסרט עושה קיפר סאתרלנד. אני בטוח שחובבי מרוצי מכוניות יצאו מאוכזבים לא פחות ממני. הפרסומת מבטיחה, הסרט לא מקיים.