Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: חדש ומרענן - פובידיליה

מאת: יאיר הוכנר

תמיד מרגש לראות סרט ישראלי בפסטיבל בינלאומי חשוב כמו פסטיבל ברלין, ולכן שימח אותי שדווקא סרט ישראלי של צמד יוצרים צעיר, שמביא אסטטיקה חדשה לקולנוע הישראלי, זוכה להצלחה העצומה הזו. אחרי שהוקרן בפסטיבל הבין-לאומי של טורונטו, קטף את פרס השחקן הטוב ביותר לעופר שכטר בפסטיבל חיפה, גם הקהל בברלין מילא אולם של 700 מקומות ישיבה ב 19 בפברואר, בעשר וחצי בבוקר בסינמקס 7. על אף שהיוצרים כבר לא נכחו בהקרנה הקהל לא נטש את האולם והגיב במחיאות כפיים סוערות.

[*]

יואב ודורון פז מספקים לצופה הישראלי קולנוע מרשים ויזואלית, עם עלילה מעט מוכרת, אך הם מצליחים לטעון אותה ברבדים המעניקים לה משמעות מקומית ומאוד ישראלית. העלילה מזכירה במקצת את "פרילנד", סרטו האחרון של גור בנטביץ'. גם כאן ישנו צעיר שלא יוצא מהבית ובעיקר מעביר את זמנו מול מסך המחשב או מסך הטלוויזיה. גם כאן יש בחורה השייכת לעולם המציאות ובחורה לכאורה וירטואלית. לעומת סרטו הצנוע של בנטביץ' שבעיקר מסתמך על ההומור הסטלני החביב שלו, סרטם של האחים פז הרבה יותר רציני.

עפר שכטר מעולה כאיש מחשבים צעיר שחווה התמוטטות נפשית ומחליט להתנתק מהעולם לחלוטין. הוא יוצר לעצמו עולם אידיאלי שבו הוא לא צריך לצאת מהדירה התל אביבית המיושנת שבה הוא מתגורר. הוא יכול להזמין הכול דרך הטלפון והאינטרנט. אבל גן העדן המבודד שהוא יוצר לעצמו בדירה אותה הוא משכיר מופרע על ידי סוכנת של חברה העוסקת במדידת אחוזי צפייה בטלוויזיה. גם מתווך הדירות ניצול השואה מעוניין לפנות את הצעיר שהפך את הדירה השכורה לסוג של מבצר.

[*]

האידיליה שהצעיר יצר לעצמו מתפרקת ועולמו קורס עליו. הדרך היחידה שלו לשרוד היא לחזור אל המציאות. האחים פז מתארים עולם שבו צעירים מעדיפים לנהל את חייהם דרך רשתות חברתיות כמו פייסבוק ומנתקים כול קשר עם העולם החיצוני. הם עושים זאת בעיקר בעזרת אמצעים ויזואלים מרהיבים כמו הדירה המושקעת שהופכת לסוג של גיבור בסרט עם שלל השינויים שהיא עוברת. לצד הדירה והעיצוב המרהיב שלה המשתנה במהלך הסרט, ישנם גם שחקני המשנה המחזקים את עבודתו של שכטר. שלמה בר שביט הותיק נפלא וגם אפרת בוימולד ואפרת דור כמאהבות המציגות צדדים שונים של הגיבור.

"פובידיליה" נעזר בתסריט מורכב העוסק בהתנגשות בין הדור הצעיר המנותק מהמציאות לעומת הדור הותיק שחווה יותר מדי מציאות על בשרו, אך לא שוכח בשום אופן להתעלם מהצורה הויזואלית של הסרט וכאן ישנו ההישג המרכזי שלו. מדובר באחד הסרטים הישראלים המסוגננים של השנים האחרונות. זה מתחיל בתכנים המשודרים בטלוויזיה או באינטרנט במהלך הסרט והאנימציה המרשימה בסצנות הפנטסיה השונות. כול אלו אמצעים קולנועים שהאחים פז השקיעו בהם רבות ולכן הם מצליחים ליצור עולם ייחודי מבחינה אסטטית ובשל כך גם חוויה קולנועית ישראלית חדשה ורעננה.