סרט ייחודי ומפתיע כמו "יללה" לא רואים כול יום בבתי הקולנוע, למען האמת לא רואים כמעט בכלל. מדובר ביצירה מורכבת המתנהלת במספר רבדים שמטרתה היא לפענח את סוד קסמה של הפואמה המבריקה “Howl” מאת המשורר אלן גינסברג. "יללה" עוררה שערוריה בתקופה בה היא פורסמה מאחר והיא מתארת יחסי מין באופן מפורט וגם יחסי מין הומוסקסואלים שהיו אסורים בשנות ה-50. הצנזורה נסתה למנוע את הפצת הפואמה והמו"ל הועמד למשפט על פרסום תועבה.
[*]
הבמאים רוב אפשטיין וג'פרי פרידמן, בדרך כלל במאים של סרטים תיעודיים (כוכבים בארון) הנחשבים ליוצרים חשובים ומוערכים, ליהקו את כוכב הקולנוע ג'יימס פרנקו (מילק) לתפקיד הראשי. זהו אחד הליהוקים המבריקים של השנים האחרונות. פרנקו שלמד היסטוריה של הקולנוע הקווירי וספרות קווירית באוניברסיטה מכיר את הפואמה על בוריה, את העולם שבו גינסברג התנהל, והוא נראה כאדם השוחה בחומר, שלא נאמר חי אותו. הסרט עצמו מתנהל בשלושה מישורים.
[*]
הראשון הוא שחזור המשפט המתנהל כנגד המו"ל כאשר ג'ון האם (הגברים של שדרות מדיסון) נציג ההגנה ודויד סטראטהיירן (לילה טוב ובהצלחה) נציג התביעה מתנגחים זה בזה בבית המשפט כאשר השופט (בוב בלבן – פארק גוספורד) מקשיב להם ולסדרת עדים (מרי לואיז פרקר, טריט וויליאמס, ג'ף דניאלס ואלסנדרו ניבולה). במישור השני מתאר את גינסברג מתראיין אחרי המשפט למגזין ושופך אור על תחושותיו בעקבות המשפט וכיצד זה ביסס את מעמדו כאמן כחלק מתנועה שהוגדרה על ידי רבים כ"דור הביט".
כאשר מכירים את ההיסטוריה של היוצרים קל להבין מדוע הם בחרו לכאורה "לתעד" אירועים אמיתיים ולביים אותם כאילו היו סרט תיעודי ולא כסרט דרמטי רגיל. אבל אז מגיעה הפתעה היוצרת ניגוד חזק לבימוי היבש ומטעין אותו בעוצמות של רגש כאשר על רקע קולו של פרנקו מופיעים צבעים ועולמות בלתי צפויים. המישור השלישי והמרגש ביותר מתחולל בפאב אפלולי. גינסברג מקריא את הפואמה לקהל צמא לשירה. ברקע מופיעים קטעי אנימציה פסיכדליים המתארים בצורה ויזואלית את הפואמה.
[*]
התוצאה מרהיבת עין ומסחררת חושים. לא מדובר בדרמה נראטיבית רגילה כי לכאורה יש כאן בימוי המתיימר "לתעד" התרחשויות כגון המשפט, הראיונות ותיעוד ההופעה. כולם שלובים זה בזה יחד עם האנימציה ויוצרים חוויה קולנועית יוצאת דופן של סרט הפונה אל השכל אבל התוצאה הסופית מנפצת את הלב לרסיסים.
"יללה" עוסק באחד הנושאים הבוערים והחשובים ביותר, אבן יסוד לקיומה של כול דמוקרטיה. בימים אפלים שיש אנשים בעלי כוח בשלטון המעוניינים להטיל צנזורה על כול יצירה אומנותית שלא נראית לטעמם או מסתדרת עם דעתם הפוליטית, "יללה" הוא יצירה חשובה שכול אדם התומך בדמוקרטיה וחופש יצירה חייב לעצמו. זהו לא רק שיעור מרתק בהיסטוריה וספרות אלא גם שיעור חשוב באזרחות.