חדשות קולנוע וסרטים

"הקולנוע בעולם קיבל בוסט בזכות 'ברבי' ו'אופנהיימר', אני אופטימית"

הקולנוע בעולם קיבל בוסט בזכות 'ברבי' ו'אופנהיימר', אני אופטימית
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
הם המנהלים של שלושה פסטיבלים מרכזיים באירופה - פסטיבל הקולנוע היוקרתי בברלין (הברלינלה), פסטיבל לוקרנו שבשוויץ שקיים מאז 1946 ופסטיבל טרנסילבניה ברומניה. לכבוד הגעתם לשפוט בתחרויות השונות בפסטיבל חיפה, פגש אותם רון פוגל לשיחה על ניהול פסטיבל קולנוע בעידן הסטרימינג, שמע סיפורים מאחורי הקלעים על העבודה עם שאמלאן וקריסטן סטיוארט וגם גילה איזה סרט ישראלי חדש הפתיע אחד מהם לטובה
פסטיבלי קולנוע הם חגיגה של ממש לאוהבי סרטים. פסטיבל הסרטים חיפה שמתקיים בימים אלה מארח שלושה מנהלים של פסטיבלים חשובים ברחבי העולם שמשמשים כשופטים בתחרויות השונות – מרייטה ריסנבק - מנהלת פסטיבל הקולנוע של ברלין (הברלינלה) ששופטת בתחרות הישראלית העלילתית, מיהאי קירילוב - מנהל אמנותי ומייסד שותף של פסטיבל הסרטים של טרנסילבניה שברומניה ששופט בתחרות "עוגן הזהב" לסרטי ביכורים וג'ונה א' נצארו - מנהל אמנותי של פסטיבל הסרטים של לוקרנו שבשוויץ ששופט בתחרות הבינלאומית. נפגשתי איתם לשיחה בכרמל.

מה לדעתכם מייחד את הפסטיבל שלכם?

ריסנבק: "העובדה שהוא מתקיים בעיר של 3.8 מיליון תושבים וכל האנשים האלו הם צופי קולנוע פוטנציאליים. אנחנו לא מנסים לשכנע את בצופים בדעות שלנו אבל בהחלט להציג סרטים שמשקפים דעות שונות. בכל מקרה הסרטים הם מאוד מגוונים - בין אם מדובר על סרטים מאוקראינה שהצגנו לאחרונה או סרטים על פליטים סורים או סרטים להטב"קים או כאלו פמיניסטיים. לא בקאן ולא בוונציה אפשר לקיים כזה קשר עם הקהל - בקאן הפסטיבל ברובו סגור לקהל ובוונציה הפסטיבל מתקיים על אי די מבודד שלא פשוט להגיע אליו. בברלין יש 16 מקומות לראות בהם את סרטי הפסטיבל ברחבי העיר ולכן הוא נגיש וגם יכול לנהל דו שיח עם הקהל".

נצארו: "לוקרנו הוא בגילו של פסטיבל קאן. הפסטיבל נוסד מייד אחרי מלחמת העולם השנייה ב-1946 ומתחילת דרכו נחשב לפסטיבל שחרט על דגלו חופש וקולנוע עצמאי. היום זה נשמע מובן מאליו אבל בזמנו לוקרנו היה ממובילי הקולנוע העצמאי והחופשי. למשל בזמן המלחמה הקרה הוקרנו בו סרטים מאחורי מסך הברזל ואז הפסטיבל הואשם בקומוניזם. בימינו רוב הפסטיבלים, במיוחד הגדולים, הלכו בדרך של לוקרנו. אתה יכול לראות את זה בבחירה של סרטים ממקומות לא ידועים לתחרויות הראשיות".



(ג'ונה נצארו, מנהל אמנותי פסטיבל לוקרנו. צילומים בכתבה: ניסים טויטו)

קירילוב: "טרנסילבניה זה עדיין פסטיבל צעיר שממוקם בעיר קלוז'. ייסדנו אותו ב-2002. היינו פסטיבל הקולנוע הראשון התחרותי שהתקיים ברומניה ומתחילתו הוא נועד לגלות ולחשוף יוצרים צעירים שזה סרטם הראשון או השני. כבר בתחילת הדרך החלטנו שמעבר לסרטים של יוצרים צעירים תהיה בפסטיבל מסגרת של סרטי אימה בהשראת האזור (מקום הולדתו של הרוזן שאחר כך יכונה דרקולה). בתחילת הדרך היו קשיים כי למעשה תעשיית הקולנוע הרומנית כמעט ולא היתה קיימת אחרי השינוי הפוליטי. המצב הכלכלי היה די קשה וקולנוע לא היה בעדיפות גבוהה. היה ברור לי ולשותפיי שאנחנו ממש יוצרים יש מאין. למזלנו ממש באותו זמן התחיל הגל החדש הרומני, ואז הכל ממש הסתדר עבורנו. כבר בתחילת הדרך פתחנו עם סרט שנבחר להציג בקאן, והשאר היסטוריה". מי מממן את הפסטיבל?

קירילוב: "הפסטיבל הוא ארגון פרטי וזה חשוב מאוד לנו כי אף אחד לא יכול לקבוע לנו את המדיניות ולכפות עלינו נשיא או מנהל אומנותי כזה או אחר. אנחנו מקבלים מימון מהמדינה וכמובן מהרשות המקומית. המדינה ממש לא האמינה בנו בהתחלה ולא תמכה בנו. עד שמהשנה השלישית הם הבינו שהפסטיבל מייצג נאמנה את רומניה והתחלנו לקבל מימון. היום אנחנו מקרינים כ-200 סרטים ב-15 לוקיישנים בקלוז' וגם מחוצה לה. אני חושב ומקווה שלא איבדנו את התחושה של אהבה אמיתית לקולנוע. כל הכוכבים הגדולים שמגיעים להתארח פוגשים את הקהל, אנחנו לא מחזיקים אותם בכלוב. כך היה למשל עם אוליבר סטון ועם סופיה לורן".

ריסנבק: "המדינה מממנת שליש מהתקציב ואת השאר אנחנו מממנים מהכנסות משוק הסרטים האירופאי שהפסטיבל מקיים ומחסויות. זה לא קל למצוא 65 אחוז מהתקציב כל שנה. המחירים עולים, משבר האנרגיה רק החריף את המצב".

נצארו: "בחלקית על ידי המדינה והאזור ועוד 100 גופים שונים ומשונים".



(מיהאי קירילוב, מנהל אמנותי פסטיבל טרנסילבניה)

מה המדיניות שלכם לגבי סטרימינג?

ריסנבק: "לטעמי, אם יש לסרט הקרנה בקולנוע אני בהחלט מוכנה להקרין אותו אצלי בפסטיבל. משנה לשנה השוק העולמי משקיע יותר ויותר בסטרימינג ולכן אי אפשר להתעלם מהיצירות האלו. אני חייבת לציין שהייתה לנו קטגוריה בפסטיבל של סדרות טלוויזיה, שבה שיתפנו פעולה לא מעט עם חברות הסטרימינג. החלטנו שהקטגוריה לא תמשיך בשנה הבאה כי הרגשנו שמיצינו אותה".

נצארו: "אני בוחן כל מקרה לגופו. לי אין בעיה להקרין סרטי סטרימינג אם הם ראויים".

האם הפסטיבל דינמי? האם הוא משתנה לאורך השנים?

קירילוב: "אנחנו כל הזמן חושבים איך להשאיר את הפסטיבל רלוונטי. אני ממש לא רוצה להפוך למסחרי ולוותר על הקולנוע האמנותי והכי ניסיוני שיש. אנחנו חושבים איך מתמודדים עם עליית כוחה של הטלוויזיה והסטרימינג. אני לא חושב שכל הזמן צריך לחדש. אני די שמרן בסופו של דבר מאוד אהבתי שהסרט 'אופנהיימר' צולם ב-70 מ"מ. חזרה למקורות היא מבורכת עבורי וישן יכול להיות מצוין".

ריסנבק: "אנחנו תמיד חושבים איך הפסטיבל צריך להיות והאם צריך לשנות. התחלנו עם סרטים לילדים לפני 20 שנה, כרגע אני מרגישה שאחד האתגרים שלנו הוא לחנך את הצעירים לראות סרטים בקולנוע ולא בבית או בטלפון החכם שלהם. לגבי נושא ה-VR (מציאות מדומה): דיסקסנו רבות כעניין וכרגע אנחנו לא עוסקים בזה, למרות שקיבלנו הרבה בקשות להכניס מסגרת שתעסוק בנושא. בעיני זו אמנות מאוד שונה ממה שאנחנו עוסקים בה וגם אין לנו תקציב בשביל זה".
תוכלי לפרט קצת על איך בוחרים שופטים בפסטיבל?

ריסנבק: "אין בעצם חוקים ברורים. המנהל האמנותי מרכיב את הסרטים שיוצגו בפסטיבל ואז מנסה לחשוב על האנשים שהכי יתאימו לבחירות שלו. ב-2022 מ. נייט שאמלאן ('החוש השישי') היה יושב ראש השופטים. הוא במאי סרטי ז'אנר ובהתחלה חששתי מהבחירה הזו אבל הופתעתי מאד לטובה. נייט עבד מצוין עם חבר השופטים שלו והפגין ידע גם בקולנוע קלאסי. השנה בחרנו נשיאת שופטים מאוד צעירה - קירסטן סטוארט והבחירה הזו עבדה מצוין כי רוב התגובות היו מאוד אוהדות".



(מרייטה ריסנבק, מנהלת פסטיבל ברלין)

האם אתם מרגישים ירידה בכמות הקהל שמגיע לפסטיבל בעקבות הקורונה?

ריסנבק: "זה היה כך עד לאחרונה, אבל הבוסט שהתעשייה בעולם קיבלה, במיוחד לאור הצלחת הסרטים 'ברבי' ו'אופנהיימר', ממש החזיר את המצב למה שהיה לפני הקורונה ואני מאוד אופטימית".

קירילוב: "אני שמח מאוד וגאה שבזמן הקורונה לא ביטלנו את הפסטיבל וקיימנו אותו למרות הכל ולאחר ירידה זמנית הייתה עלייה חזרה בכמות הצופים. כרגע אנחנו מהווים את הפלטפורמה המרכזית להכיר ולצפות בקולנוע רומני -קראנו לכך 'ימי רומניה' ויש לנו לפחות אלף אורחים שמגיעים במיוחד לימים אלו".

מה אתם חושבים על הקולנוע הישראלי?

ריסנבק: "אני זוכרת שכשהייתי בפסטיבל ירושלים, הרגשתי שהסינמטק הירושלמי הוא סמל לדמוקרטיה והרמוניה. זה התחבר לי לפתיחת הפסטיבל האחרון בירושלים שבו הייתי שבו הקהל צעק 'דמוקרטיה' כשהנשיא שלכם הרצוג עלה לבמה לנאום. זה היה רגע מאוד חזק מבחינתי. לגבי הקולנוע הישראלי, אני מכירה אותו היטב. נעשו הרבה שיתופי פעולה בהפקות סרטים בין גרמניה לישראל ותמיד צפיתי בסרטים ישראליים שרבים מהם מוצלחים ואיכותיים".

נצארו: "אני מאמין שבסופו של דבר תעשיית הקולנוע שורדת בגלל שהיא יצירתית ולא בגלל שהיא פונה למכנה המשותף הנמוך ביותר וניתן לראות זאת גם בישראל. הסרט 'החייל הנעלם' של דני רוזנברג למשל הוא דוגמה מצוינת לסרט נבון שיכול לקסום לקהל, וזה סרט שמאוד מכבד את הקהל שלו".

לכל הסרטים בפסטיבל ולרכישת כרטיסים לחצו כאן. לכל הכתבות מפסטיבל חיפה לחצו כאן
רון פוגל - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
תגובותהוסף תגובה
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
רלוונטי
כתבות בהן מופיע/ה השחקן/נית קריסטן סטיוארט
 
חיפוש בארכיון 2010
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
2022
2023
2024
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Lassie 21לאסי 2: הרפתקה חדשהציון גולשים10 / 9.5ציון מבקרים5 / 3.5
Kong Fu Panda 42קונג פו פנדה 4ציון גולשים10 / 9.3ציון מבקרים5 / 3.3
Home 20233ביתציון גולשים10 / 9.0ציון מבקרים5 / 3.7
White Bird A Wonder Story4ציפור לבנה: סיפור פלאציון גולשים10 / 9.0ציון מבקרים5 / 3.0
The Nannies5מטפלות בענייניםציון גולשים10 / 8.9
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט