מאחורי עיניה: ביקורת מיני סדרה

"מאחורי עיניה", המיני סדרה החדשה שטיפסה למקום הראשון בטבלת הצפיות בישראל בנטפליקס, מבוססת על ספר מתח גותי של הסופרת הבריטית שרה פינסבורו. השיווק של הספר שהפך לרב מכר התבסס על ההבטחה לטוויסט עלילתי שאותו לא יוכלו הקוראים לצפות. היוצר, סטיב לייטפוט ( "חניבעל" ו"נרקוס") יצר עיבוד נאמן למקור הספרותי. בתחילה מוצג לפני הצופים מה שנראה כסיפור על משולש רומנטי: הבעל, דייוויד (טום בייטמן) פסיכיאטר כריזמטי אך נתון למצבי רוח, אדל (איב יוסון), אשתו היפהפייה והמסתורית, ולואיז (סימונה בראון) - המזכירה של הבעל, אם חד הורית בודדה לאחר גירושים כואבים. הקשר הנרקם בין הבעל למזכירה, ובין המזכירה לאשתו, מכיל בתוכו את המתחים שאותם יכול הצופה לנחש: קנאה, אובססיה, מאבק של שתי נשים על גבר אחד, וחברות נשית מול אהבה רומנטית. אבל "מאחורי עיניה" אינו מסתפק בסיפור המוכר הזה.

הסדרה מספרת סיפור על הרצון לשנות את חייך, על הלחץ החברתי והתרבותי לנסות תמיד להשתפר, להיות עשירים יותר, ספורטיביים יותר, מוצלחים יותר. היא נפתחת בסצנת הכנה ליציאה לפאב, שבה לואיז פוסלת בגד אחר בגד ומסתכלת בחוסר שביעות רצון על גופה במראה. בנה הקטן נכנס לחדר ושואל בתמימות ילדותית: למה את מסתכלת על הישבן שלך? מה לא בסדר בו? לואיז הנבוכה עונה: לא יודעת. שום דבר אינו לא בסדר בו. הסצנה הקצרה הזאת מראה לצופים שלואיז הצעירה והמושכת אינה בטוחה בעצמה.

[*]

בניגוד אליה, אדל מוצגת כאישה היודעת כמה היא מצודדת, ובטוחה בכוחה הנשי להקסים את סובביה. איב יוסון, המשחקת בכישרון רב בתפקיד, היא בתו של בונו, "בת אצולה" מוזיקלית. אל הצמד הנשי החזק הזה חובר טום בייטמן בתפקיד דיוויד, ויש לציין שלמרות המבטא הסקוטי המשכנע, והעבר שלו כשחקן תיאטרון שייקספירי, הוא דווקא הצלע הפחות משכנעת במשולש הזה. לעומתו, רוברט אראמיו ("יצורים ליליים") בתפקיד רוב, הידיד של אדל מימי נעוריה, עושה כאן תפקיד מושלם.

בסדרה, בניגוד לספר עליו היא מבוססת, בחרו היוצרים ללהק לתפקיד לואיז שחקנית אנגליה שחורה. סימונה בראון, העושה כאן תפקיד ראשי מצוין. מעבר לכך שזהו המשך של המגמה בקולנוע ובטלוויזיה ביצירת גיוון אתני גדול יותר, הרי שכאן, בניגוד אולי למקרים אחרים, הבחירה הזאת עשויה לשרת גם את הסיפור. לעומת אדל, בת עשירים שחיה בעבר באחוזה מפוארת, ולא עבדה יום בחייה "חוץ מכמה ימים בחנות פרחים", לואיז היא אם חד הורית עובדת, דבר המדגיש את הפער בין שתי הנשים. הפער המעמדי הוא אחד מהנושאים המרכזיים בסדרה והוא גם המפתח לטוויסט העלילתי. "מאחורי עיניה" היא סדרה על סודות ושקרים. חברתה הטובה של לואיז מזהירה אותה מפני הזוג הזוהר דיוויד ואדל במילים: 'אי אפשר לדעת הכל על בן אדם. תשתגעי מזה'. ואכן הסדרה עוסקת בגבולות הידיעה שלנו על חיים של אחרים. מי הקורבן ומי המתעלל? מי שולט ומי נשלט? בידי מי הכוח במערכת היחסים? ולמי להאמין? מסתבר שלכל אחת מהדמויות יש סודות ושקרים משלה, וכל אחת מהן מספרת סיפור אחר. מה מסתתר מאחורי עיניהם של האנשים הקרובים לנו? הסדרה מספקת תשובה לא צפויה לשאלה הזאת.

בעזרת שימוש מתוחכם בפלאשבקים , שכל פעם מראים רק חלק קטן מהפאזל, שומרת הסדרה על מתח עד להתרה המפתיעה בפרק האחרון. מבלי לגלות את הסוד המרכזי, ניתן לומר, שההתרה הזאת מסתמכת על השהיית אי האמון של הצופה. מי שאינו חובב סדרות שיש בהן ממד לא ריאליסטי, אולי יחבב פחות את הטוויסט העלילתי. אבל לזכות הסדרה ייאמר שהיא משחקת בחן בין המופרכות של הפתרון העלילתי, לנושאים יותר משמעותיים שהיא רומזת אליהם.

"מאחורי עיניה" היא סדרת מתח פסיכולוגית, העוסקת בקו הדק בין חלום למציאות, בין החיים למוות, בין האמת לשקר. היא עושה שימוש יפה במוזיקה כדי לשקף את המתח המצטבר וגם במטרה לחדד את הנושאים שבהם היא נוגעת. כך למשל במונטז' יפה לצלילי השיר "מיסטר סנדמן", שיר על "איש החול" המביא חלומות לילדים. מוטיב החלום מופיע גם בקטע מסיפורה של "אליס בארץ הפלאות" שאותו קוראת לואיז לבנה לפני השינה. בקטע הזה, מדברת אליס עם הזחל המעשן היושב על פטריה, ואומרת לו שהיא עוברת כה הרבה שינויים עד שאינה יודעת מי היא. ואכן, שינוי מצבי תודעה בדרכים שונות שאחת מהן היא חלומות מהווה מוקד עלילתי וסמלי בסדרה. החלומות הם שביל בריחה מקשיי החיים, דרך לעבור לעולם אחר. "מאחורי עיניה" מספרת על אפשריות הבריחה האלה. לכן, אפשר לפרש אותה גם כמשל על הדרך להגיע למוביליות חברתית מעמדית ומגדרית בכל האמצעים. גם אם לא תאמינו לטוויסט העלילתי שלה, בוודאי תיהנו מהדרך.

המיני סדרה "מאחורי עיניה" משודרת בנטפליקס. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן