מכתב אחרון ופרידה: ביקורת סרט נטפליקס

הסרט "מכתב אחרון ופרידה" שעלה בנטפליקס עוסק בשתי בחורות. הבחורה הראשונה, אלי האוורת (פליסיטי ג'ונס), היא בעצם הגיבורה הראשית של הסיפור. סיפורה של הדמות השנייה, ג'ניפר סטרלינג (שיילין וודי), מתגלה ברגע שאלי נחשפת במקרה למכתבים שלה. אלי, עיתונאית במקצועה, נסחפת על ידי המכתבים עתירי הרגש, ועובדת במרץ על חשיפת הסיפור המלא יחד עם עמיתה, רורי (נבהאן ריזואן).

הסרט נע הלוך ושוב בין ההווה, שבו אלי חיה ופועלת, לבין העבר וחוויותיה של ג'ניפר. האחרונה, כך אנו מגלים, הייתה אישה נשואה לאיש עסקים עשיר בשם לורנס סטרלינג (ג'ו אלווין). לורנס מייחס מעט חשיבות לאשתו, ושם את העסקים שלו בעדיפות עליונה על פניה. במהלך חופשה משותפת של השניים בריביירה, היא מתאהבת בעיתונאי הרפתקן שמגיע לראיין את בעלה בשם קאלום. הרומן המפתיע סוחף את שניהם לחילופי מכתבים סוערים, מכתבים אשר יגיעו בעתיד לידיה של אלי.

[*]

לאורך התקדמות קו העלילה המרכזי, אין בו שום דבר מקורי או חדש. כאשר כותבים תסריט שנשען על פלאשבקים מרובים, רצוי שתהיה אי ודאות לגבי מה שהתרחש. לא כך הדבר בסרט. כל צעד שקרה בעבר צפוי מאוד, כאילו ראינו אותו באינספור סרטים קודמים. העלילה מציגה אישה שהייתה לא מסופקת בנישואיה הנוחים, ומתאהבת בזר חדש שמציע לה ריגושים. עלילה זו ממוחזרת מעשרות סרטים שנעשו על קונפליקט דומה, אך ללא שינוי או דרך ביטוי חדשה.

יש נרטיבים חוזרים ונשנים בקולנוע, כאלה שלמרות שראינו אותם מספר רב של פעמים, מצליחים לרגש מחדש כאשר הם מבוצעים בצורה איכותית או חדשנית. הסרט, לעומת זאת, לא מפיח רוח חיים בז'אנר האהבה הבלתי אפשרית. למעשה, הוא הופך אותו לפשטני הרבה יותר. דוגמה מרכזית לכך היא היעדר הקונפליקט המרכזי. הסרט גוזל מאיתנו את הבעיה שנעוצה ברומן של ג'ניפר וקאלום. על הנייר, מדובר בבגידה וחוסר נאמנות של ג'ניפר בבעלה. אך הסרט מטאטא את הבעיה מתחת לשטיח, ומציג את הבגידה כמשהו בלתי נמנע בשל אדישות לורנס לאשתו. לורנס מוצג כבעל שתלטן ואפאתי, מה שכמובן מסיר אשמה מג'ניפר וקאלום, ומוריד אלמנט של מורכבות מן הסיפור.

כאשר מסתכלים על הסיפור הרחב, אנו מגלים שסיפורה של ג'ניפר מצית באלי להט לאהבה ולחיים. אך גם כאן ההשתקפות נעשתה בצורה עצלה. הרומן המתפתח בין אלי לרורי אינו מקבל חשיבות לכל אורך הסרט, ועושה רושם שהוא מתפתח באופן לא טבעי אלא יותר עקב הנסיבות. דמותו של רורי כתובה באופן לא מספק ומוצגת כדמות חד ממדית ושטוחה למדי. אז אם אתם מחפשים בידור שיעביר לכם את הזמן, או שאתם חובבי רומנטיקה קיטשית, הסרט בהחלט יעשה את העבודה. אבל לא תמצאו בו הרבה מעבר לכך.