המנסרים מטקסס: ביקורת סרט נטפליקס

"המנסרים מטקסס״, סרט ההמשך לפרנצ'ייז האימה המצליח, עלה בנטפליקס לפני כשבועיים. באופן מוזר למדי, הוא לא זכה לפרסום וקמפיין תקשורתי להם זכו המשכוני אימה אחרים שיצאו בזמן האחרון, כמו ״צעקה״ ו ״האלווין״. יחסית לסרטים הקודמים בסדרת ״המנסרים מטקסס״, הוא עבר מתחת לרדאר וזכה לשיווק מינימלי מצד מפיציו. אם לא די בזאת, מפיקיו של הסרט, לאחר צילומו, מכרו את זכויותיו לנטפליקס כמעט באופן מידי, מהלך שמעיד לרוב על פחד מפני קושי במכירת כרטיסים בהמשך. המהלך שלהם תמוה, בעיקר כשלוקחים בחשבון ששבוע לתוך צילומי הסרט בבולגריה, הם פיטרו את צמד במאי הסרט, ריאן ואנדי טוהיל, מפני שלא התיישרו לפי החזון שהיה להם לגביו.

סרטי "המנסרים מטקסס" מגוללים את סיפורם של משפחת סוייר, משפחת רוצחים פסיכופטים ואכזריים, שמטילים אימה על תיירים ועוברי אורח בדרום ארצות הברית. הדמות המזוויעה ביותר במשפחה, וזו שמביאה את הצרות גם בסרט זה, היא ״פני עור״ (מארק בורנהאם), הבן המגודל וצמא הדם של המשפחה. הסרט החדש הוא הסרט התשיעי סך הכל, אך הוא מתייחס רק למקור, הסרט הראשון משנת 1974. מבחינת ציר העלילה, ניתן למקם את הסרט בכל שלב אחרי הסרט הראשון.

[*]

העלילה הנוכחית מתארת את סיפורם של ארבעה צעירים - מלודי (שרה ירקין), אחותה (אליס פישר מ״כיתה ח׳״ הנהדר), דאנטה (ג׳ייקוב לאטימור) ואשתו. דאנטה ומלודי מובילים יוזמה לקדם בנייה מחודשת בעיר הרפאים הארלי, על מנת לפתח את הדרום המוזנח ולקדם אותו. לפני שמגיעים משקיעים פוטנציאליים לצורך פרזנטציה של העיר, הם מגלים כי בית אחד לא התפנה - ביתה של קשישה חולה (אליס קריד) ובנה המגודל. לאחר ויכוחים ומאבקים, הם נאלצים לפנות אותה בכוח מן הבית, מה שגורם לה להתמוטט, ובסופו של דבר, למות. בשלב זה אנו מגלים כי בנה האוהב הוא בעצם ״פני עור״ המטורף, ומותה גורם לו לצאת למסע רצח מדמם בעיירה.

לילה, אחותה של מלודי, היא כביכול השחקנית הראשית ומי שמובילה את קו העלילה. לאורך הסרט אנחנו מגלים כי היא עברה אירוע ירי המוני בתיכון בה למדה, אירוע שהותיר אותה עם טראומה ופחד מכלי נשק. הסרט מציג את הקונפליקט האמריקאי בין אנשים שתומכים בזכות האזרח לשאת כלי נשק חם, לבין המתנגדים לו. אך בניגוד לסרטים רבים אחרים שנוקטים עמדה ומציגים רק צד אחד של המשוואה, הסרט הנוכחי מציג את שני הצדדים ונמנע מהכרעות חד ערכיות. מצד אחד, הסרט מציג באמצעות פלאשבקים את רגעי האימה שעברו על לילה באותו יום נוראי בתיכון, וגם את התוצאות ההרסניות שיום זה הותיר עליה, הן מבחינה גופנית והן מבחינה מנטלית. אך מצד שני, הסרט מראה כיצד היא מתחברת דווקא לדמותו של ריכטר (מו דנפורד), גבר מקומי ומחוספס שנושא על עצמו נשק באופן קבוע. בסופו של דבר, לילה משתמשת באקדח, על מנת להגן על עצמה ועל אחותה.

במקביל לעלילה הראשית, אנו מגלים כי סאלי (אוולון פווארה), הניצולה מהסרט הראשון, מקבלת את החדשות על רציחותיו של ״פני עור״ ויוצאת לחפש אותו. דמותה של סאלי לא מגולמת כמובן על ידי אותה השחקנית מהסרט הראשון (מרילין ברנס), מכיוון שהיא הלכה לעולמה בשנת 2014. מי שהחליף את צמד הבמאים שפוטרו הוא דיוויד בלו גארסיה. יחד עם הכתיבה של כריס דוולין וההפקה של פדה אלוורז ( המפיק של ״לא לנשום״ ו ״מות אכזרי״), הצוות עשה עבודה משובחת ביחס לבניית העלילה, העריכה, התפאורה ושאר האלמנטים הטכניים בסרט. זהו שינוי מרענן יחסית להמשכוני אימה אחרים מהשנים האחרונות, כשפרטים אלה נחשבים לשוליים ונשכחים מבעד לכמות הדם ששופכים על הצופים. לא כאן, סוף סוף על חוויית הצפייה לא מעיבה תחושת חוסר מקצועיות ורשלנות קולנועית.

למרות שהסרט יותר טוב מרוב סרטי ההמשך בסדרה, ולמרות שקיימות בו לא מעט איכויות מהנות, הוא לא מצליח לחדש מספיק בשביל להתקרב לסרט הראשון המצוין של טובי הופר, או לסרטי אימה גדולים אחרים. על אף שהתסריט כולל בתוכו כתיבה לא רעה, הוא לא מקורי מספיק ולא מפתיע דיו. הדמויות לא יוצרות חיבור מספיק עמוק עם הצופים, גם אם הן עגולות יותר מסרטי אימה בנאליים אחרים, ולא מעצבנות כמוהן. אין באמת תחושת פחד ועוצמתיות שנובעת מדמותו של ״פני עור״, למרות משחק מצוין של מארק בורנהאם. אין מספיק חידוש או אינטנסיביות בשביל באמת להיסחף בתוך הסרט. לאור המצב של המשכי אימה בשנים האחרונות. המוצר מבדר ומהנה, אך חבל שהכותבים לא הלכו עם המקוריות צעד אחד קדימה, על מנת להכניס את הסרט לרשימה של הגדולים.

הסרט "המנסרים מטקסס" משודר בנטפליקס. לביקורות סרטים נוספות >> לחצו כאן