מצעד 10 הסדרות הטובות ביותר של 2024: מקומות 1-5

5. ברלין בלוז

עד כמה היינו צריכים תכנים מקומיים מדכאים בשנה שדיכאון תקף אותנו מכל עבר? כנראה שלא באמת, אך הסדרה הסמי-אוטוביוגרפית של דנה אידיסיס ("על הספקטרום") ואיתמר רוטשילד (שגם מככב בה), הוכיחה עד כמה האמת הכואבת של הקיום שלנו כאן צריכה לקבל במה, במלוא המלנכוליות שבה. סיפורם של זוג ישראלים עם שאיפות שונות – הוא (רוטשילד) נגן אבוב שכל חייו חלם לנגן בתזמורת בינלאומית וסוף סוף מגיע לנחלה, היא (שירה נאור המצוינת) סופרת אחרי רב מכר ראשון, שלא ששה להיפרד מהקיום הלוקאלי שלה – שמתחילים חיים חדשים בברלין.

הסדרה מעלה שאלות רלוונטיות על זהות, יהדות, ישראליות, שייכות ועוד שמרגישות לא רק רלוונטיות כעת, באקלים הנוכחי, אלא היו ויהיו כנראה רלוונטיות כל עוד אנחנו בני הארץ הזו. היוצרים לא מאכילים בכפית לרגע את צופיהם ולא מנסים לשכנע אותם בצדקת דרכם, אלא מספקים להם לאורך כל הדרך בעיקר דרמה קטנה, הומוריסטית ואיכותית שפורטת על נימי הלב הקטנים.

4. תרגיע, עונה 12

מה עוד נותר להגיד על אחד מהמוחות הקומיים הגאוניים ביותר של המאה ה-20? גם בעידן כה זהיר, כה מחושב, שמזמן מחולק למחנות מוגדרים, יש משהו בסוציופתיות הממכרת של לארי דיויד שקשה לא להזדהות איתה, לא משנה מי אתה ומאיפה אתה בעולם. בעונתה ה-12 והאחרונה של סדרת המוקומנטרי הסאטירית, שהחלה אי אז לפני 24 שנה, נראו סימני הזמן מבחינת החומר האנושי שבה – אחד מכוכביה, הקומיקאי ריצ'רד לואיס, מת במהלך שידורה ואילו דיוויד מזמן אינו אותו הציניקן בגיל העמידה שהיה, אלא יותר סבא נרגן – אך לרגע לא הרגישה עבשה או לא רלוונטית.

בין אם היא עוסקת במציאות הפוליטית ההזויה של ארה"ב (חצי שנה לפני תוצאות הבחירות הגורליות) או בחרטות על ההיסטוריה הטלוויזיונית הפרסונלית של דיוויד (רמז עבה: סיטקום מצליח משנות ה-90), כנראה אין ולא תהיה עוד יצירה כה חדה כמו "תרגיע" על המסך הגדול בזמן הקרוב. זו פרידה מוצלחת וכואבת.

3. הקללה

קשה להסביר מה באמת עובד בסדרה הזו של המוחות הפרוורטיים נתן פילדר ("חזרה גנרלית") והאחים ג'וש ובני ספדי ("יהלום לא מלוטש") וקשה להבין איך האקדמיה האמריקאית לטלוויזיה התעלמה ממנה לגמרי בטקס פרסי האמי האחרון, אבל בכל רגע לא נעים, חרדתי ומביך שהיא מספקת לצופה, היא מוכיחה למה היא "סדרת השעה". סיפורם של זוג אמריקאי לבן ממוצע פלוס שמנסים לעשות "מעשים טובים" על גבה של קהילה מתקשה הוא לא רק סיפורה של הג'נטרפיקציה או פוליטיקת הזהויות שמשתלטת על השיח, אלא דיון לא מתפשר בעובדה שטראומה רוקנה ממשמעות ונעשתה בימינו לעוד מוצר צריכה. גסה, מצחיקה ובעיקר ממכרת עם הופעות כובשות מצד פילדר, ספדי ואמה סטון "הקללה" היא הצפייה ה'מזעזעת' הטובה ביותר ל-2024.

2. אייל קטן

מה כבר לא נאמר על 'הפתעת השנה? בין אם מדובר בביקורות המשבחות, שישה פרסי האמי שהיא גרפה, התיאוריות האינטרנטיות של המעריצים או תביעת הענק שהיא גררה מצד האישה האמיתית שהיא כביכול מתארת – קשה היה להתחמק מהדרמה/הקומדיה השחורה הסמי-אוטוביוגרפית של ריצ'ארד גאד, אודות צמיחתו בתעשיית הסטנדאפ והיותו קורבן לסטוקרית עיקשת.

בבסיסו, קל לשכוח שהלהיט של נטפליקס הביא למיינסטרים נושאים שאינם "כוס התה" של התרבות הפופולרית ואילץ את צופיו להביט להם ישירות בעיניים: התעללות מינית בגברים, טרנספוביה, התמודדות עם סטריאוטיפים מגדריים, דיכאון קליני ושבריריות מושג הפרטיות בעולם המודרני. במילים אחרות, גאד שפך את ליבו על המסך, לא התנצל, לא חסך אף פרט ונתן לרבים להרגיש תחושת "נראות". אם זה סוד ההצלחה המסחררת שלו, אז זו הצלחה מעוררת תקווה במיוחד.

1. שוגון

הסדרה האחרת הכי מדוברת של השנה היא עוד סיפור הצלחה מפתיע בשנה כלל לא צפויה: עיבוד נוסף לספרו ההיסטורי של ג'יימס קלאוול על יפן הפיאודלית של המאה ה-17, שכבר עובד למיני-סדרה מצליחה במיוחד בשלהי שנות ה-70, ונשלח ישירות לסטרימינג שלא נודע במיוחד בלהיטיו הגדולים – דיסני פלוס. איכשהו, "שוגון" הצליחה היכן שכל תאגידי הענק האחרים בתעשייה נכשלו במרדף אחר אפוס טלוויזיוני גדול מהחיים לקהל הבוגר שיתפוס את מקומה של "משחקי הכס", שעיצבה בדמותה את העשייה הטלוויזיונית ונמוגה.

עם זאת, "שוגון" רחוקה מלהיות רק "תחליף 'משחקי הכס'" – היא אכן אוחזת בראיית עולמה הקודרת, חיבתה למניפולציות פוליטיות ואפקטים מרהיבים אך בניגוד לקודמתה, העניקה לדמויותיה תמיד את הכבוד וההתפתחות הדרמטית המתאימה, שמרה על אמינות היסטורית ותרבותית ובעיקר העניקה לצופיה כתיבה טלוויזיונית מצוינת: כל סצנה רומנטית בין ג'ון למתרגמת מאריקו המיסה לבבות, כל סצנת קרב התמלאה במתח; כך, מפגש תרבויות עתיק שנים, שמנוסח בצורה כה כובשת, העלה שוב את האפשרות לתפיסה טיפה יותר הומנית בעידן של לאומנות מתגברת. עם 18 זכיות בטקס פרסי האמי האחרון (מספר הזכיות הרב ביותר לעונה יחידה בתולדות הפרס) ושתי עונות נוספות שכבר בפיתוח, "שוגון" מוכיחה כי הטלוויזיה רחוקה מלמות.

למקומות 6-10 >> לחצו כאן